לפני 17 שנים. 9 בספטמבר 2007 בשעה 9:47
אני לא יודעת מה קרה שאני מרגישה אושר שמבעבע בי הבוקר, אבל הוא כאן והוא נעים לי.
יש לי הרגשה אהובתי, שהאושר הזה קשור ישירות לבוקר שהעברנו יחד.
אני יודעת, רצנו לסידורים, זה כל מה שעשינו - אבל כל כך נעים לי להיות בחברתך.
אנחנו נוסעות במכונית שלך, רצות ממקום למקום, אבל היד שלך לא עוזבת את שלי וחומה עושה לי דגדוג בבטן.
ראבק, כמה שאני מאוהבת בך בבוקר הזה.
ובעוד שעה ניפגש כדי לאסוף את החתול שלך מהסירוס, ואחרי שנחזיר אותו לביתך, ניסע אליי כדי לחרוך את הסדינים בתשוקה שלנו.
אני מורעבת אל הגוף שלך יפה שלי. מדמיינת את הגניחות המשותפות שלנו ונטרפת כאן מרעב ששום מזון זולת גופך לא יכול להשביע.
