לפני 17 שנים. 17 בספטמבר 2007 בשעה 12:19
אני זקוקה ליום אחד של שקט.
יום של התפנקות הדדית עם אהובתי ושל ג'קוזי קריר לטבול בו.
יום שאין בו ריצות ונסיעות מעיר לעיר,
יום בלי בנקים ובלי לחצים.
יום בלי עבודה או עצבים.
רק אני, את, קסם שלי, המיטה שלנו, הג'קוזי שלך והמון שקט שיופר רק בזעקות העונג של שתינו.
רוצה לשאת תפילה אל הנוזלים שלך,
רוצה שהגופות שלנו ייכרכו אלו באלו,
רוצה לקרוא בסידור גופך במילים רעבות,
רוצה לשבור את הצום באורגזמות המשותפות שלנו.
זה כל מה שאני רוצה לעשות היום או אולי מחר ומחרתיים.
אבל יש כל כך הרבה ריצות וסידורים, והם לא קשורים במאום לזמן תענוגות הדדי.
ימים נוראים.
לפי המסורת הם אמורים להסתיים ביום הכיפורים.
אני מקווה שהימים הנוראיים שלנו יסתיימו עוד קודם.
ואחרי כל זה, אני שוכבת לישון לשעה.