לפעמים, אני חסרת מילים מול האהבה שלנו ומול הידיעה שאת אוהבת אותי.
מעולם לא הכרתי אדם כמוך.
הכרתי נשים שכאבו, אבל לא הכרתי אישה אמיצה ממך.
את מהווה עבורי השראה ביושר שלך, בכוח שלך, בחוכמה שלך, באמת לאורה את צועדת, באהבה שלך.
אין בך טיפת אכזריות ויש בך כל כך הרבה חמלה כלפי העולם.
את כל כך הרבה עוצמות ועדיין, יש בך את הילדה שגורמת לי לרצות לחבק אותך הכי קרוב והכי מגונן, ולהבטיח שהכול יהיה בסדר בסופו של דבר.
יחידה שלי,
לפעמים אני מרגישה שאם היו מחברים את האהבה שלנו לרשת החשמל, היינו מאירות את העולם כולו בעוצמתה. יש מונומנטים שנחשבים לפלאי עולם, אבל את אהובתי, עולה על כולם בעיניי בטוב לבך וביופי שאת מרעיפה על סביבותייך. את מבינה, את האדם הטוב ביותר שהכרתי בימי חיי.
אני כותבת ומרגישה שהאהבה גולשת מעבר לממדי הלב שלי. אני פשוט מוצפת בך אהובתי.
לפני 17 שנים. 22 בספטמבר 2007 בשעה 13:53
