הבלוג של השולט אור

רוצה להדביק אותך לקיר ברגע שאת חוצה את מפתן הדלת.
להצמיד את שפתיי לשלך ולהיטרף מחומה של הנשימה שלך.
רוצה לשמוע את האנחה המופתעת פורצת מפיך והופכת לגניחת תשוקה.

הרעב אלייך מוציא אותי מדעתי.

רוצה לינוק את העור שעל כתפך כששיערך המתולתל מוסט.
לחוש באצבעותייך ננעצות בלהט בזרועי כשהחולצה הופכת ללא נחוצה.
רוצה לפתוח את המכנס שלך ולהחדיר אצבעות בוערות אל הרטיבות שמחכה לי.

הרעב אלייך מוציא אותי מדעתי.

רוצה לזוז לאט כשאני בתוכך. להביט אל תוך עינייך ולראות בהן אהבה.
לזלוג לאורך גופך בשפתיי, נוגסת מלחכת את עורך ולהסיר את מכנסייך בשיניי.
רוצה לנוע בלשוני על הגניחות שרק אני יודעת איך לגרום לך בשניות של הטרפה.

הרעב אלייך מוציא אותי מדעתי.

רוצה שתקרעי ממני את הבגדים מזת רעב למגע ההדדי של הבשר בבשר.
בתשוקה שלא תוכל לשאת עוד מגע רך, נטרוף אורגזמות כפותות אל התאווה.
רוצה לאבד את השפיות כשאזיין אותך וכשתזייני אותי עמוק אל הנשמות שלנו.

הרעב אלייך מוציא אותי מדעתי.

רוצה מילים גסות, מילים גוזלות, מילים של שתינו.
כאלה שלוקחות אותנו אל הסערות ואז בחזרה אלינו.
רוצה לשיר לך בגניחות את כל שירי האהבה.

הרעב אלייך מוציא אותי מדעתי.

חודש ושבוע לשלוש שנים של יחד - מעולם לא התאוותי לאישה, כפי שאני לך.
37 ימים לשלוש שנים של יחד - מעולם לא הרגשתי שייכת, כפי שאני לך.
888 שעות לשלוש שנים של יחד - מעולם לא היה לי בית, כפי שבנית לי בלבך.
53,280 דקות לשלוש שנים של יחד - מעולם לא ידעתי אושר והכלה - כפי שיש לי לצדך.

ביחד שלנו שתינו פשוקות, נרטבות, מורעבות, מזדיינות, משתרמטות, נלקחות, בוערות, שייכות...
את לי ואני לך.
באהבה שבזה להגדרות.
באהבה שמעניקה מקום מוגן לאהבה שלנו.
בשלמות שלנו, שמחייה את הנשמה ומציתה כל יום מחדש, את אותו הרעב בדיוק.

אני אוהבת אותך אשתי. את הרעב שלי ואת השובע.
את יודעת להרוס אותי במילה ולבנות אותי בחיבוק.
את לימדת אותי מהי באמת אהבה.
הנשמה שלי מורעבת אלייך עוד יותר מגופי.