לפני 17 שנים. 21 באוקטובר 2007 בשעה 4:17
לפעמים למחשבות שלי יש ווליום חזק במיוחד,
כזה שמסתיר ממני את החלומות.
בארבע בבוקר הציפורים והשמש עוד ישנות
ואני מנסה לעשות כמותן.
"רק קמתי להשתין", אני מנסה לשכנע אותי
"ועוד רגע השינה תחזור". או שלא.
שעתיים של שינה מסרבות להפוך
לזמן הנדרש לפי הסיפרות והעייפות.
מתהפכת, מחבקת את הכלבה
עד שנמאס לה, ואז היא מתמתחת
והולכת לשכב על הספה שבמשך היום
אסורה עליה.
אבל בלילה כשאני לא יודעת - זה מותר.
בשש שולחת הודעה שבודקת אם את כבר התעוררת.
את בזמן קריאת עיתוני הבוקר
ואני קמה מההתרפקות על השינה
ליום חדש.