הבלוג של השולט אור

שום דבר לא פשוט אשתי, ביחוד - לא שתינו.
אם אומר שאנחנו שתי דומיות, אקח את המהות שלנו ואמלא אותה בכל כך הרבה אגו. ויש לנו אגו - אבל הוא מעולם לא היה המהות בינינו.
אנחנו קשות זו לזו אהובתי, פשוט כי שתינו נשים דעתניות וחזקות.

אבל מעבר לחוזק ולדעתנות - רק זו עם זו, אנחנו יודעות להשיל מעלינו את ההגנות ולהתרפק.
רק זו עם זו, אנחנו מוותרות על מסכות החיים כדי להיות הכי אמיתיות שאפשר.
רק זו עם זו, אנחנו בוכות מאהבה ומגעגוע.
רק זו עם זו, אנחנו מאושרות גם כשכואב.

את אשתי.
לא חתמת ולא חתמתי, אבל העבותות שקושרים אותנו זו אל זו, לעולם לא יכולים להפרם.
את אשתי, כי חיים בלעדייך מייבשים את זרימת הדם בוורידים וגורמים ללב להלום בכאב שמבקש לחדול.
את אשתי, כי מעולם לא אהבתי כך ומעולם לא אהבת כך, ולעולם לא נחדל מלאהוב.

אמרתי לך בעבר שלצדך אני רצה למרחקים ארוכים. יש עליות תלולות שקורעות את שריר הלב בדרך, יש תהומות שזינקנו מעליהם ועוד נזנק, בנשימה מפרפרת מפחד. אבל תמיד אהובתי, תמיד ידך בידי, וידי בך, ותמיד זה יחד.

אז כן, אנחנו שתי דומיות. איזה מזל.
אם היינו כל דבר אחר - היינו כושלות מזמן בדרך.
אני בוטחת בך בחיי ואני איתך, לתמיד.