לפעמים אני רוצה לומר לך במילים פשוטות של לב שמתפוצץ מאהבה, כמה את חשובה לי.
לפעמים אני מוצאת את עצמי שרה לך בשקט, כשאני עולה במעלית אל ביתך... "את הכי יפה בעולם, מלכת היופי שלי... רק איתך אני מרגיש קיים, נולדת בשבילי".
מילים פשוטות. זה כי הסבוכות מתבלבלות לי מרוב אהבה אלייך.
לפעמים אני מסתכלת עלייך (בשקט בשקט), ואני רואה את הרוך בו את מטפלת בילדים, מרימה אחד מהם, מנשקת... וזה מרגיש כמעט כמו להציץ ליופי שאי אפשר להכיל.
לפעמים כשאני מניחה עלייך את הראש, את מעבירה את האצבעות שלך בליטוף על גבי, ואני מרגישה כאילו את מלטפת לי ישירות את הלב.
לפעמים אהובתי שלי, כשאת מסתכלת לי לתוך העיניים במבט הזה ששמור לי אצלך, אני מרגישה שאני טובעת באהבה שיש בהן. טובעת ומוצפת באושר הידיעה, שהאהבה שלנו היא הדבר החשוב ביותר והגדול ביותר שקרה לי בחיי.
את היפה שלי,
היחידה שלי,
את הפרח והשמש של חיי,
ואלו מילים פשוטות שיש בהן אמת מוחלטת.
את אהובתי היחידה.
לפני 16 שנים. 19 באוקטובר 2008 בשעה 13:26