העשור החולף היה עשור של צמיחה וקושי ששולבו זה בזה.
היו בו את רגעי היופי של הקרבה האולטימטיבית ורגעי ייאוש של בדידות שאין לה מזור.
היו בו את זמני הניצחון של ההצלחה בעבודה שיצרתי לי ואת זמני השפל של האבטלה והמיתון.
היו בו תקופות של פחד מקפיא מפני אבדן שאין גדול ממנו, ואת חיבוקי האושר של מי שנוצרו ושל מי שניצחה את כל הכאבים.
הייתה בו התמודדות עיקשת עם זיכרונות העבר ומאבק להתגבר עליהם, לצד רגעי המשבר שהם נשאו עימם.
הייתה בו אמת גדולה לצד מניפולציות של המציאות ושקרים.
היה בו קשר נישואין שהסתיים ואהבת חיים שתפסה את מקומו, ובסיומו של העשור - סופו של הקשר שהעניק לי יותר מכל קשר אחר שהיה לי בעבר אבל שגם לקח את כולי.
זה היה עשור שבו החכמתי ולמדתי אותי קצת יותר לעומק, ואולי בדרך למדתי קצת יותר להבין.
העשור החדש מתחיל ממקום של תקווה.
הקשיים הכלכליים שחוויתי בשנה האחרונה מתחילים להתפוגג אל מציאות של עבודה יומיומית.
הילדים שיקרים לי מחיי, ממשיכים לחבק אותי קרוב וליהנות מהאהבה שיש לי להעניק להם לשארית חייהם.
חברויות ישנות וחדשות עוטפות אותי בשמחת חיים.
הימים והלילות מחוייכים ומאושרים לי, בזכות הזוגיות החדשה שנבנית ושמעניקה מקום אוהב לכל מי ומה שאני.
הצחוק חזר לשכון בחיי וההווה מבטיח עתיד של חיים משותפים, צמיחה, הכלה, קבלה, אהבה ועונג.
האישה שאיתי מעניקה לי את עצמה ואת אהבתה, באותה המידה שבה אני מעניקה לה את עצמי ואת אהבתי.
העשור החדש מתחיל בידיעה שהגעתי הביתה, ושהבית הוא המקום הבטוח בו אני ואהובתי יכולות להיות מי שאנחנו ולהיות אהובות, בזכות המכלול של מי שאנחנו.
זה היה עשור של שיעורים שצברתי בחיי בזכות החוויות והאנשים שחלפו בו, ואני מצפה בסקרנות לשיעורים אותם אחווה ואלמד בעשור החדש שמתחיל הלילה.
אני מאחלת לכל מי שאהבתי ושאני אוהבת עשור של צמיחה, אהבה, קבלה, הכלה, עונג, בריאות ואושר.
אנחנו חיים רק פעם אחת וראוי שנחיה נכון.
לפני 14 שנים. 31 בדצמבר 2009 בשעה 8:09