אהובתי,
בעוד שמונה ימים נחגוג חודשיים של זוגיות.
ובפעם הראשונה בחיי, אני חווה זוגיות שבה החופש הוא אידאל.
החופש להרגיש,
החופש לעשות,
החופש לאהוב,
החופש שמעניק לכל אחת מאיתנו את הזכות האולטימטיבית להיות מי שאנחנו באמת.
בפעם הראשונה בחיי אני בקשר, שאין בו שמצוץ של ביטול עצמי מצד מי מאיתנו.
האמת יכולה לזקוף את ראשה בקשר הזה, כי שום אמת לא מאיימת על שלמותו.
את אהובתי, את השפחה שלי, את החברה שלי, לפעמים את אפילו שולטת בי.
אנחנו חולקות ויכוחים אידאולוגיים או הסכמות גורפות...
האהבה מכילה את הכול באמת מוחלטת, ולאהבה אין גבולות.
באהבה שכזו אין צורך בקנאה, אין לה מקום פשוט כי שתינו יודעות בדיוק מה מקומנו בלבה של השנייה.
ואני מאושרת איתך אהובתי.
מאושרת גם כשהעבר מכה בחיינו.
בחיינו - כי חיי שלובים בחייך.
את מעניקה לי את הכוח להתמודד.
את לצדי כדי לאחוז בידי ולא להניח לי לטבוע.
אני מקווה שאני מצליחה להעניק לך את אותם הכוחות.
אני אוהבת אותך.
ואני מודה לך על הזכות להיות אהובתך, חברתך וגברתך.
לפני 14 שנים. 21 בינואר 2010 בשעה 11:02
