הבלוג של השולט אור

את קשורה.
ידייך אזוקות למשקוף - יד למשקוף הימני ויד למשקוף השמאלי.
הקולר שהנחתי על צווארך, מחובר לחבל שקשור למשקוף העליון.
אסור לך לאבד את השליטה בעצמך. אם תשמטי את גופך - את עלולה להיחנק.
חבל כחול מלופף מסביבך. הוא עובר בין רגלייך ועוטף את כל גופך.
שדייך מוחזקים בחזייה מאולתרת עשויה מחבל אדום, שצבעו תואם את צבעם של שדייך. הם נפוחים, מוצלפים... יפים כל כך.

אני אוהבת לראות אותך מקושטת לכבודי. שעוות הנרות נוטפת על גבך, שדייך התפוחים, זרועותייך... כשהשעווה מחממת אותך מדי, אני מחדירה קרח עמוק לתוכך. אוהבת לראות אותך מתפתלת מחרמנות... אוהבת להרגיש איך הלהט מתערבב בכפור וגורם לך לאנחות של עונג.

ושוב השעווה נוטפת עלייך ואיתה את נוטפת לכבודי.

כדי להסיר אותה ממך, אני לוקחת את סכין הצייד שמונחת בשידה ליד המיטה. היא חדה, מאיימת, ואת אוהבת כל כך להתמסר לי בידיעה הבוטחת שלעולם לא אניח לסכין להכאיב לך - במקרה.

אני עוברת עם הסכין על גופך לאט. מסירה בעזרתו את השעווה, מתעכבת עם הלהב על הפטמות הצבועות אדום וכחול, ומשיבה להן את צבען הטבעי.

את מתחילה לרחף אבל משיכה חדה בחבל שמחובר לקולר שלך, מזכירה לך שאסור לך הפעם לאבד שליטה על גופך.
זה מסוכן.

במהלך השבוע צברת עונשים ועכשיו את נענשת. בעזרת השוטים שמונחים על השולחן שמאחורייך, אני מתחילה להצליף בישבנך.
את נדרשת לספור ולהודות לגברתך על העונש.
כשאת טועה בספירה אני מתחילה להצליף בך מחדש.
כשאת מתלוננת על הקשיחות שלי - אני מתחילה להצליף בך מחדש.
כשאת נושמת - אני מתחילה להצליף בך מחדש...
אין לי צורך בסיבות כדי להצליף בך.
זה מחרמן אותי.
זה מחרמן גם אותך.
הנוזלים שלך גולשים מעבר לחבל אל רגלייך.

עכשיו את כבר לא יכולה לשלוט בספייס שמשתלט עלייך.

כשאני רואה שאת מתחילה להתנדנד בעמידתך, אני משחררת בתנועה מהירה את החבל שמחובר לקולר ואת ידייך, ומובילה אותך אל המיטה. דקות של ספייס עוברות עלייך כשאת מכוסה בזרועותיי, אבל יופייך וההתמסרות שלך מעלים בי את הטורפת, שרוצה לקחת אותך בעוצמות שמכאיבות לי בתוכי.

את גומרת שוב ושוב כשאני מזיינת אותך עם הזין, וכל גמירה שלך מחזקת את הצורך שלי להמשיך ולטרוף, להמשיך ולזיין אותך, להמשיך ולעשות אותך שלי. כל כך שלי עד שלא תוכלי לשאת עוד מגע בכוס המורעב תמידית שלך. כל כך שלי עד שכשאני גומרת אני נושכת אותך מרצון להכאיב לך, שתצרחי... שתתני לי את הכאב ואת ההשתייכות שלך...
כי הטירוף בו אני טורפת אותך כואב ודורש שתעניקי לי את השפיות שלך באותו הרגע.
כי כשאני מזיינת אותך כך, אני מרגישה שעוד רגע אמות מרוב אהבה והזדקקות אלייך.

כשאנחנו שוכבות לאחר מכן תשושות ומחובקות במיטה, אני שייכת לך לא פחות משאת שייכת לי - שפחתי, אהובתי, זוגתי המדהימה.

הערב אקח אותך בסשן חדש אל מרחבי ההתמסרות שלנו.