הבלוג של השולט אור

יש בקרים, כמו הבוקר, בהם אני מתעוררת לפנייך, מחבקת אותך הכי קרוב אליי ונדהמת מהעובדה שאת שלי.

בקרים שבהם אני מנסה להאט את קצב מחוגי השעון, כדי לנסות למנוע את רגע הפרידה בו תצאי מהבית, תכנסי למכוניתך ותסעי לעבודה. לא רוצה שתסעי! רוצה אותך במיטה איתי לכל היום, לכל השבוע, לכל החיים...

זה היה סופ"ש שכולו התבוננות בך אהובתי. התבוננות ופליאה.
זה לשמוע אותך מתדיינת בדיון על פסיכואנליזה לקאנית ולהתענג על הטענות שאת מעלה...
זה להתפקע איתך מצחוק בוויכוחים שלנו על אידאולוגיות, ששתינו יודעות שאנחנו לא באמת רוצות לשנות זו בזו...
זה להזדיין איתך הכי קרוב, הכי עמוק, הכי סוער, הכי שלנו...
זה לצאת איתך לרקוד ולדעת שאת האישה הכי יפה במועדון...
זה להביט בך מופיעה וכולך אהבה, חושניות וכריזמה, וכולך שלי גם על הבמה...
זה ללטף אותך כשאת ישנה ולהניח את ראשי על כתפך כשאני מתפנקת...
זה לכרבל אותך הכי קרוב ואחר כך לאכול איתך ארוחת בוקר...
זה לאהוב את החברים שלך ולדעת שהחברים שלי אהובים על ידך לא פחות...
זה ליצור לנו חברים שלנו - כאלה שהתאהבו בנו ואנחנו בהם במהלך הזוגיות שיצרנו...
זה להעיר זו לזו הערות על הבגדים במטרה לגרום לנו להיראות הכי טוב שאפשר בציבור...
זה לאהוב, כל כך לאהוב...
לאהוב ולא לרצות שהסופ"ש הזה ייגמר, כי הוא היה כל כך מושלם. 

כל יום איתך מלמד אותי עוד קצת על כמה הזוגיות יכולה להיות טובה. כמה היא מכילה, כמה היא מעניקה וכמה היא ממלאת בחיות.
שבוע טוב לך אישה יפה שלי }{