הבלוג של השולט אור

שבוע אחרי החלטנו לנסוע יחד לצפון ליום של כייף. לאחר ההתמוטטות שלה והגילוי שבעבר היא הוכתה, העדפנו לחכות עם סשנים נוספים וללכת עם הדברים קצת יותר לאט ועברנו לקשר ונילי עם נגיעות בדסמיות. בשבת בבוקר מירב אספה אותי ויצאנו לדרך.

יומיים קודם לכן חגגתי את יום הולדתי. מירב החליטה שכמתנת יום הולדת היא רוצה להכיר לי חלקים בצפון שאני לא מכירה. שמחתי להצעה. המון זמן לא טיילתי ואת הצפון אני אוהבת במיוחד.

היום היה קסום. הסתובבנו בדרכים מיוערות בגולן, צחקנו, דיברנו, אכלנו במסעדת הציידים, וסקס ביער הוא תמיד כייפי, גם אם אחר כך את מגלה עלים שנתקעו לך בכול מיני מקומות מוזרים בגוף.

זו הייתה נסיעה של שתי נשים שאוהבות זו את זו, שיש ביניהן חברות ותשוקה. שתינו הרגשנו שהקשר הזה לא יוכל להמשיך עוד זמן רב. מירב רצתה לה בת זוג ואני רציתי שפחה מהסוג שידעתי עכשיו שלא יעשה לה טוב.

בדרך חזרה אני נהגתי. היה מתח באוויר, מתח מיני מהסוג שצועק מהסאבית אל הדומית שלה בבקשת שליטה.

"לא הספיקה לך הגמירה ביער, נכון שפחה שלי?" שאלתי אותה.
היא שתקה, רק הלחיים האדימו במבוכה.
"שאלתי אותך שאלה שפחה שלי." התעקשתי.
"קשה לי לענות גברתי, זה מביך אותי."
"את מתביישת מגברתך?"
"קצת גברתי." היא ענתה והסיטה את מבטה אל הדרך.
"אני רוצה לשמוע ממך בדיוק את מה שאת רוצה." דרשתי.
"אני לא יכולה." היא לחשה.
"כן את כן. אני רוצה לשמוע בדיוק את מה שאת מבקשת ממני."
"זה חשוף לי." התחננה מירב.
"חשוף מדי?"
"כן גברתי."
"אני מבינה מירב, אני אקל עלייך. תפתחי את החולצה שלך, תסירי את החזייה, ותורידי את המכנסיים ואת התחתונים."
היא הביטה בי מזועזעת.
"אנחנו באוטו, בכביש חיפה תל אביב, יראו אותי."
"את תצטרכי לסמוך על כך שאני אשמור שלא יראו אותך. תצטרכי לבטוח בי." אמרתי והצתתי לי סיגריה.

הדקות חלפו. מירב לא זזה ואני לא הוצאתי מילה מפי.
"למה את לא מדברת איתי?" היא שאלה.
"נתתי לך הוראה ואני מחכה שתבצעי אותה." עניתי.
המשכנו לנסוע בדממה. הושטתי את ידי וליטפתי את שערה, ואז החזרתי אותה להגה.
מירב חלצה את נעליה ושילשלה מעליה את מכנסיה ואת התחתונים. היא שלחה את ידה לאחור, שיחררה את חזייתה ופתחה את כפתורי החולצה שלה.
"הרבה יותר נעים ומשוחרר, לא?" שאלתי.
הצחוק שלה היה מחורמן ומפוחד במקצת.
"עכשיו ספרי לי את מה שרצית כל כך לספר ולא יכולת." דרשתי.
"אני רוצה להרגיש שוב שלך. אני לא יודעת אם אני רוצה להיות השפחה שלך, אני לא יודעת אם זה מה שאני רוצה להיות, אבל אני רוצה להרגיש שוב איך את לוקחת אותי." היא ענתה.
"את תתני לי שוב את התשוקה שלך, את הזכות לעשות בך כרצוני עכשיו. ברור?"
"כן גברתי." היא ענתה. ראיתי את פטמותיה מזדקרות בציפייה. שלחתי יד וצבטתי את זו שהייתה קרובה אליי, מלטפת אותה לרגע, מסובבת ומותחת אותה ברגע הבא.

האנחות שלה שיגעו אותי. קלטתי שאני נוהגת בין שני נתיבים ומיהרתי להשיב את הרכב לנתיב הימני.
"אני רוצה שתתני לי היום את מה שלא יכולת לתת לי עד עכשיו כשאת לידי." אמרתי לה, "את תאונני לידי, תתני לי את הבושה ואת העונג שלך. את תאונני ותוותרי על הבושה כי את תדעי שבכך את מענגת את גברתך."
ידעתי כמה זה קשה לה. פעם אחת היא אוננה באוזני בחניון ההוא, אבל לעולם אחר כך היא לא הסכימה לאונן לידי.
"אני לא יכולה, בבקשה אור." היא התחננה.
"הערב אני לא אשמע ממך 'לא'." אמרתי, "אני לא אקבל לא. הערב, בנסיעה הזו את תצייתי לי לחלוטין."
לאט היא שלחה את ידה אל בין רגליה והתחילה ללטף את עצמה. המבוכה גרמה לה להביט לכול כיוון אפשרי מלבד לכיווני.
"כן זנזונת, תראי לגברתך איזו זנזונת לוהטת יש לה." עודדתי אותה, "לקחתי לי זנזונת אמיתית, אני יודעת את זה ואת יודעת את זה, ועכשיו את תוכיחי לי את זה."

יכולתי להריח במכונית את התשוקה שלה. ראיתי את גופה נמתח בעונג, הקשבתי לאנחות שלה, אבל היא לא הצליחה לגמור.
"תסתכלי לצד שמאל." הוריתי לה לאחר שסגרתי עבורה את החולצה, "את רואה את הניידת שלידנו? יש בה שוטרים. איך את חושבת שהם יגיבו אם הם יראו את הזנזונת שלי מאוננת במכונית? את חושבת שהם יעצרו אותך או שהם ירצו לזיין אותך בעצמם."
ההבעה שלה הייתה מבועתת אבל ראיתי את אצבעותיה נעות כמטורפות בכוסה.
"מה תגידי לשוטרים זנזונת? שהיית מחורמנת ושהיית מוכרחה לגמור באמצע הנסיעה? הם עוד לא ראו אותך אבל את הרי יודעת שאת הכוס המחורמן של הזנזונת שלי אפשר להריח עכשיו בכול המכוניות ליד. הם יתחילו לשאול את עצמם עוד מעט מה הריח הזה מהמכונית שלידם."
מירב לא יכלה עוד להביט בשוטרים שליד. הגוף שלה נע כמטורף בכסא שלידי כשהיא גונחת וקוראת בשמי.
"את חייבת לגמור, את לא יכולה למשוך את זה עוד, זה מסוכן. השוטרים יעצרו אותך ואני אתן להם לזיין אותך. יחרמן אותי לראות את השוטרים מזיינים את הזנזונת שלי." המשכתי.
ראיתי את גופה מתפתל עם כל מילה שהוספתי.
"אני אספור מאחת ועד עשר, ובעשר, אם לא תגמרי, אני אפתח את החלון ואניח לשוטרים לשמוע אותך." הודעתי לה.
"אחת... שתיים... שלוש..." התחלתי לספור לאט, "ארבע... חמש... שש... את גומרת בשביל גברתך זנזונת קטנה, את גומרת כי זו זכות עבורך לציית לי. שבע... שמונה..."
ידה השמאלית נשלחה לאחוז בידי בכוח כשאצבעות ידה הימנית חדרו אליה.
"גברתי..." שמעתי אותה ממלמלת.
"תשע זנזונת שלי, עשר. בואי אליי." פקדתי.
הצרחה שלה זעזעה את המכונית. לרגע חששתי שהשוטרים באמת ישמעו את האורגזמה שלה. מיד לחצתי על דוושת הגז כדי להתרחק מהם.
"תמשיכי לגמור, אל תעזי להפסיק." דרשתי ממנה והתענגתי על האורגזמות שהיא צעקה.

כשהיא נרגעה חיבקתי אותה אליי.
"תתלבשי מתוקה שלי." אמרתי לה.
חייכתי למראה האצבעות הרועדות בהן היא רכסה את מכנסיה ואת חולצתה.
"את לא חושבת שסיימת את תפקידך, נכון זנזונת?" שאלתי.
"אני אעשה את מה שתרצי שאעשה." היא ענתה.
"טוב מאוד, כי אני מתכוונת שתעשי." עניתי לה.

כיוונתי את הרכב לתחנת הדלק הקרובה והובלתי אותה בעקבותי אל השירותים שהיו מצוחצחים. נעלתי את הדלת.
"אני רוצה להרגיש אותך בכוס שלי ברגע זה." דרשתי ופתחתי את מכנסיי.
בתוך שניות היא הייתה מולי על ברכיה, שפתיה צמודות אל האורגזמות שעלו בי ברגע.
"תחדרי אליי זנזונת, אני רוצה את האצבעות שלך משרתות לי את הכוס." אמרתי לה. רכבתי לה על האצבעות ידי אוחזת בשערה ומבטי נעוץ בעיניה. התענגתי על הבעת ההתמסרות שהתפשטה על פניה כשגמרתי.
"אני רוצה להשתין ואני רוצה את היד שלך מתחת לשתן שלי." אמרתי לה.
התיישבתי על מושב האסלה. מירב החדירה את ידה ביני לבין המושב.
הסתכלתי עליה, מביטה על העיניים הרכות והיפות שאהבתי כל כך והתחלתי להשתין.
ראיתי אותה עוצמת את עיניה, מתרכזת בתחושת השתן של גברתה עליה. המתנתי מספר שניות לאחר שסיימתי ואז ליטפתי את לחייה.
"קומי לשטוף את היד." אמרתי לה והתנגבתי.
במכונית נישקתי אותה.
"תודה." אמרתי לה ונסענו.