סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 29 בספטמבר 2006 בשעה 7:44

ממש עכשיו נחתת במדינה המחייכת.

היום שלטונות המהפכה הודיעו על מינוי גנרל בדימוס שאהוב על העם התאילנדי לראש ממשלה זמני לשנה, ואצלי נרגע עוד קצת הדופק.

היום לא נדבר בסקייפ, רק מחר. היום זה יום של הודעות SMS. הודעתך שנחתת, הרגישה לי כאילו את במרחק נגיעה ממני.

הערב תחווי את "שבת אחים גם יחד", בקבלת השבת של חב"ד בבנגקוק. ישראליות שונה. גם מי שלא ממש מאמינים הולכים לשם לחוש בית, ואפילו אם בישראל הם לא מברכים על הנרות ולא עושים קידוש. אבל שם זה פתאום לשבת יחד, להתפלל, לשיר ולהרגיש הכי יהודים, גם אצל האפיקורסים.

עד שהכרנו יחסי עם האלוהים היו סבוכים. בזתי בעמקי לבי למי שהזדקקו לאמונה כדי להתמודד. ניהלתי שיחות של אפיקורסית עם אלוהים בניסיון לבטל בלבי את קיומו.

לימדת אותי להתחבר גם לחלקים הרכים שבי - אלה שלא חוששים להודות בחולשה לפעמים. נפתחתי להקשבה אמיתית, ודרכה - גם לאלוהים הפרטי שלי, היהודי.

פעם רציתי רק למחוק את ההגדרה "יהודי" מתעודת הזהות שלי - היום אני יהודיה מאמינה. פתאום זה להדליק נרות שבת כבר שנה. פתאום זה להפסיק לאכול חזיר, כי אם אלוהים מבקש את זה מאיתנו פעמיים בתנ"ך אז יש לו את הסיבות שלו. אחרי כל הניסים המדהימים שחוויתי בשנה הזו, זה מחיר קטן כל כך.

אני זוכרת את עצמי בעבר בלוויות רותחת על הדת היהודית שביזתה בעיניי את המת בדרך הקבורה שלה. יום אחד פתאום הבנתי, זה לא ביזוי, זו צניעות. הלכתי אחרי ארונו של דוד שלי, ופתאום הבנתי שהיהודי עומד עירום מול אלוהיו, בדיוק כפי שהוא נברא. אין ליהודי צורך בחליפות ובארון מהודר, הוא שב אל אלוהיו באותה הפשטות בה הוא נשלח ממנו לאדמה הזו - עירום. אין לי מושג מה קורה לנו אחרי המוות, אני לא בדיוק מאמינה בגן עדן ובגיהינום, אבל אני רואה באמונה היהודית פשטות של יושר. עירום באת ועירום אתה חוזר, ורק מעשיך משמשים לך כסות.

אני זוכרת את עצמי בעבר כועסת על הצעידה הארוכה מאזור ההספדים לחלקת הקבר. באותה לוויה הבנתי שהצעדה הזו מעניקה למתאבלים זמן פרידה מהמת. שכשהם מגיעים לקבר יש בהם קצת יותר השלמה עם האובדן. היום אני רואה במנהג השבעה את אחד מהמנהגים הנאורים שקיימים. זמן פרידה אמיתי שמעניקה הדת שלנו לנשארים.

בלוויה ההיא התחלתי להביט על הדת היהודית בעיניים קצת פחות ביקורתיות. שם התחילה ההדברות שלי עם אלוהים.

פעם לגלגתי על מי שהאמינו שאלוהים צופה בהם - היום אני יודעת שיש פינה בלבו הענק גם בשבילי.

פעם, הייתי מביטה על פוסט כזה בבוז. אומרת לעצמי שאיזה פסיכי כתב אותו - היום אני כותבת אותו בעצמי 😄

בין שאר המתנות שהענקת לי - עזרת לי להתחבר אל האלוהים הפרטי שלי. להתחבר ולהודות בקיומו ולהודות על קיומו. זו מתנה ענקית אהובתי. תודה.

עינבר - איזה מתנה היא נתנה לך, האישה שלך.

לאחרונה למדתי שאנשים עם אמונה,
הם אנשים חזקים יותר, עם חוסן אמיתי.
לפני 17 שנים
סוכן משנה מבנה - ???????
אפשר ורצוי לחלוק על כך.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - סוכנוש,
האמונה לא מבטלת את המדע והמדע לא מבטל את האמונה.
זה לא שפתאום ויתרתי על תיאוריות האבולוציה או המפץ הגדול. זה שיש עוד משהו שאני יודעת אותו לא פחות.
לפני 17 שנים
סוכן משנה מבנה - גם מדע בבסיסו אינו אלא אמונה. עם זאת, בניגוד לאמונות אחרות, זו ביקורתית כלפי עצמה, בעלת מנגנון תיקון עצמי ואינה תלויה בזהות או מקום החוקר.
תיאוריה מדעית מציבה את עצמה למבחן, וככל שהיא עוברת יותר מבחנים ויותר קשים - ולא מופרכת, כך האמונה בה מתחזקת או לחילופין כשמתגלה שהיא אינה "עובדת" אז היא מגיעה ל"פח האשפה" (שזו ההמצאה המדעית הגדולה ביותר).

עד לפני כמה מאות שנים לא התפתחה השיטה המדעית.
אלפי שנים חיינו ללא אמונות מבוססות, חיינו חיים קצרים ובהמיים והצלחנו להגיע בתוך כמה ע ש ר ו ת א ל פ י נשים לחברות גדולות של קבע. והנה, מזה כמה מ א ו ת בודדות - הכפלנו ויותר מכך את כל הישגי האדם הקודמים והגענו לשיאים חדשים.
היופי בשיטה המדעית הוא מנגנון הבקרה הפנימית שיש לה. תיאוריות מדעיות מתיישנות עם הרחבת הידע. הן עומדות לבחינה לוגית ואמפירית. יש להן מנגנון הפרכה פנימי. וכל זה בניגוד לאמונות אחרות שלא מציעות שום סיבה להאמין בהן כאמת : אסטרולוגיה (אכן, לא כל "לוגיה" היא מדע!), קריאה בקפה, דת, פסיכולוגיה, קלפי טארוט, גרפולוגיה....
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - כל זה נכון איש אהוב. אני לעולם לא אבוא ואטען שהעולם נברא בשישה ימים למשל - כי זה בולשיט בעיני. מה שלא בולשיט הוא התהליך שמתואר שם שחופף לתהליך בריאת העולם גם על פי תיאוריות המדע.
ואתה יודע מה, אני לא יכולה להסביר איך לעזאזל לפני 4000 שנה בקירוב קלטו את סדר הדברים בתהליך יצירת העולם שלנו, כשהמדענים קלטו את זה רק לפני פחות ממאה שנים.
אז לא כל דבר אני יכולה להסביר. ונכון, אסטרולוגיה היא הרבה דברים אבל היא בטח ובטח לא מדע.
יש דברים שאין לי להם הסבר. אני לא מדברת על בורות מדעית שמומרת באמונה, אני מדברת על ניסים, ניסים אמיתיים שקרו בחיי ושאין להם שום הסבר לוגי. ואני מאמינה, בכל לבי.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני חושבת שיש הרבה כוח בידיעה שהאדם אינו לבד. את הכוח שלי אני שואבת קודם כל ממני, וזה כוח שאני מודה לו עליו.
לפני 17 שנים
סוכן משנה מבנה - פסיכית.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - תמיד :))
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - ביהדות יש מסכת שנקראת דיני אבלות. מסכת ארוכה ומפורטת.
אחת מיצירות המופת המדהימות שקמו לו לעם היהודי.
כל כך הרבה חוכמה צרופה, פרוטה לה במסגרת מצוות עשה ואל תעשה. דרך שאני כל כך לא אוהב בדרך כלל.

איזה צירוף מקרים שאת עוסקת באבלות בפרידה הזמנית הזו שלך.

}{
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אתה צודק.
הכי פשוט להביט על הדברים בשטחיות. עשיתי את זה הרבה זמן כשדובר ביהדות. ויש לא מעט דברים שאני לא מקבלת גם היום, אבל היום אני קודם כל מקשיבה, לומדת, ואז מחליטה מה נכון לי ומה לא.

ואתה צודק :))
לפני 17 שנים
Succubus​(אחרת) - ראוי להפריד בין מנהגים חברתיים ואנושיים לבין הדת. מנהגי אבלות, מנהגי קבורה, כל אלה הם מנהגים חברתיים, שרק מצאו לעצמם כסות בדת כזו או אחרת (ולכל דת יש מנהגים מוצלחים משלה, תוצר של החברה שבה נולדה).
מאידך, הדת עצמה? אותה דת שקוראת לסקילת הומוסקסואלים ונשים מנאפות, ולהריגת זרים בני דתות אחרות בלי חשבון? הממ. אני לא חושבת שהאלוהים של הדת הזאת יוצא דמות מקסימה מדי.
אני בעד המנהגים המוצלחים. יש ביהדות כמה מנהגים ממש מוצלחים. יש כמה בנצרות. יש כמה באיסלאם. בדתות הפוליתאיסטיות גם לא חסר. ואדם חושב ופלורליסטי יכול לבחון את המנהגים שפיתחה האנושות במשך הדורות - בלי קשר לדת שבחסותה הם השתרשו - ולבחור את אלה שמתאימים למערך המוסרי והרגשי שלו.
זה עוד לא אומר שצריך לאמץ דת כלשהי. הדתות אולי מיסדו כמה מנהגים חברתיים מוצלחים, אבל הן גם מיסדו הרבה זוועות. לעניות דעתי, יותר זוועות מאשר מנהגים חיוביים, כי המנהגים החיוביים היו מתקיימים, כנורמה חברתית, גם בלי הדת. הזוועות? בספק.
לפני 17 שנים
צ'יטה​(שולט) - שלום לך אישה
נפגשים פה, בפינת הרחוב.
אני לא אדם דתי. אבל הדת גם לא מצמררת אותי. אני לוקח ממנה את מה שאני בוחר. מבלי שאט נפש כלשהו.
אני סבור שהדת, כל כך יישות אחרה, מאשר אוסף המסמכים הנעלים, שמוכלים בתוכה. אחד מהם, הוא דיני אבלות. שאותו גיליתי כשאבי נפטר לפני זמן רב.
לצערי אני חווה בדברייך שאט נפש. לא נורא. חושב שזה מיותר.
לי אין רגשות לדת בכלל. היא לא יישות בכלל בעיני.
ולך ?
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - את צודקת, אלוהים יודע להיראות בדת שלנו לא אחת נקמני ואפילו קטנוני. לא סתם נאמר: "בצלמם ובדמותם ברא אותם".

האלוהים שאני מכירה הוא אלוהים אנושי מאוד. כזה שלא חף מטעויות. כן, למרות שהוא אלוהים. אחרת הוא לא היה בורא לפי התנ"ך את הבני האדם פעמיים.

כלסבית וכאישה אני לא מסכימה עם כל מה שנאמר. ואני לא חייבת. אני לא חושבת שהאמונה מחייבת את האדם בפנאטיות. אם יש דבר אחד שהוא באמת ציווה לנו זו הזכות והחובה לחשוב בזכות עצמנו ולשפוט על פי מצפוננו.

אני זוכרת את עצמי תמהה בזמנו איך ישעיהו ליבוביץ', אדם שהערצתי סירב כל השנים לדון באמונתו. לא הבנתי איך המוח המבריק הזה מסוגל להאמין באל בצורה כל כך החלטית.
היום אני מבינה שלאמונה לא צריך לתת צידוקים. יש לי את האלוהים שלי, אני מאמינה בו בכל לבי. הוא אלוהים שאני מודה לו על היופי שבחיי. ובדרכו, הוא שומר עליי. פעם הייתי מגחכת מטענת השמירה הזו. היום אני פשוט יודעת שכך הוא.
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - אני מבינה ומסכימה עם הדברים שאת כותבת. ואני גם מסכימה לחלוטין עם דבריה של לילית סילבר. הבעיה עם הדת - שמרוב הרע, קשה להתמקד בטוב. נוצרת כזאת תחושה של אנטי, שמפספסים את הדברים היפים שיש השונות. אני בכלל בוחרת להפריד את האמונה מהדת. יש אמונה - היא רוחנית, יש מנהגים שיש בהם חוכמה. ולמה בכלל צריך לאגד את כל אלה תחת המילה המפחידה הזאת "דת"? אולי יום אחד, בזמן אחר, כל אחד יהיה חופשי לחיות לפי הדת שלו. Imagine...
לפני 17 שנים
scarlettempress{L} - תיקון - "שמפספסים את הדברים היפים שיש בדתות השונות."
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - מסכימה איתך לגמרי סקרלט :)
לפני 17 שנים
סוכן משנה מבנה - בלי הדת לא היינו מגיעים עד הלום. דת היא מנגנון שליטה חברתית מהיעילים ביותר שהאנושות פיתחה. היא מספקת הצדקה לקיומו של שלטון.
אין ספק שהמצאת הדת קידמה את המורכבות החברתית. מזל שהאנושות פיתחה דת (ולא משנה איזו), אבל עוד יותר מזל שהיא למדה להשתחרר ממוסרותיה.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - נכון,
הדת היא קודם כל מנגנון שיצר חוקים במקום בו היה ואקום. אבל הדל לא מעניינת אותי, אלוהים מעניין אותי. את מה שנעשה בשם כל הדתות אני מתעבת, אבל אלוהים בעיניי הוא דבר אחר.
לפני 17 שנים
פעם פרח​(נשלטת) - אני רואה את הדברים בצורה דומה למה שכתבת.
נשמע שקיבלת מתנה נהדרת.
קיבלת נקודת מבט חדשה וחיובית אל משהו שהיה שלילי מבחינתך.
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - בהחלט, בדיוק כך :)
לפני 17 שנים
פייה{O} - בתור אחת שנולדה לדת ועברה מספר זיגזגים עד הלום,
אני מבינה את מה שכתבת וחושבת שאם כך את מרגישה וככה טוב לך - אשריך,
אבל זה לא שאת *יודעת* שיש אלוהים ודת וכו', את *מאמינה* בזה.
זה כל ההבדל.
ועל אמונה כך או כך אין טעם להתווכח, זה עניין של רגש.
אני לא חושבת שזה מעיד על חולשה ואני לא חושבת שזה מעיד על חוזק, זו פשוט דרך להתמודד עם שאלת התוחלת בחיים בעיני.

ובכל מקרה, יש לי כבוד לכל מי שלא חי אקסיומות אלא בוחן את אמונותיו ודרך חייו ויש לו את הגמישות המחשבתית להשתנות.

(מסתבר שיום כיפור משרה עלי הלך רוח פלספני...)
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - פיונת,
על דת אני בכלל לא מתווכחת. אני חושבת שרוב הציבור הדתי היה רואה בי כופרת מושבעת.
באלוהים אני מאמינה, אבל מעבר לאמונה, אני יודעת שהוא קיים. קרו לי דברים שאף אחד שסיפרתי לו עליהם לא הצליח להסביר אלא כהתערבות מלמעלה. וזה נשמע משוגע, אני יודעת, אבל זו האמת.
ועדיין, זה האלוהים שלי, הפרטי. אני לא מנסה להיות מסיונרית. רק מדברת על האלוה הפרטי שלי שאני אוהבת :)
לפני 17 שנים
פייה{O} - סתם הערת אגב -
זה שאנחנו לא יכולים להסביר דברים לא אומר שצריך ישר לקפוץ לברירת המחדל של התערבות מלמעלה.
זו אפילו יוהרה של האנושות בעיני לחשוב שמה שהמוח המוגבל שלנו לא מסוגל לקלוט ישר מתפרש ככוח עליון.

ועוד אגב - הפתרון האולטימטיבי שלי - פשוט להיות אגנוסטיקנית.
אני בוחרת שלא לבחור אם להאמין או לא להאמין באלוהים.
(נו, אני סאבית - אני מעולה בהתחמקויות מחוכמות...)
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - חחחחחחחח כן אני מסכימה איתך.
אבל את ההסבר אני שולחת אלייך לפרטי. ואז תביני :)
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י