סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של השולט אור

על האהבה והזוגיות. על שליטה, סשנים ומה שמלהיט. על חברים, ספרים ועל היומיום.
לפני 17 שנים. 18 באוקטובר 2006 בשעה 19:14

לפני חמש שנים בערך נתקלתי בך לראשונה.

שתינו כתבנו ב"אדונים ומשרתים", את על הסאב ועל הסאבית שהיו לך באותה התקופה, אני על השפחות שהיו לי ועל קשיי הבגידה במי שהייתה אישתי.

כבר מההודעה הראשונה שכתבת נכבשתי. אני זוכרת את עצמי מחפשת את הכינוי שלך ברחבי הרשת, קוראת כל תגובה שכתבת וכל סיפור. הכתיבה האיכותית שלך ורגישותה הפעימו אותי. רציתי להכיר אותך. ידעתי עמוק בפנים שאני רוצה אותך - שלי, איתי. אבל היה לי ברור שזה לא יקרה. הרי שתינו דומיות, זה נראה בלתי אפשרי.

היו מעט דומיות שהערכתי באותו התקופה. את הובלת בראש הרשימה. ראיתי בכתיבה שלך את האישה שמאחורי הדומית, את הרגישות ואת יפי הנפש.

לאט התקרבנו.
זה התחיל בתגובות שלי אלייך, שלך אליי. זה עבר לחלופת טלפונים ולידידות שהסתפקה בהודעות ובשיחות הקצרצרות.

ואז הגעתי לדנג'ן בפעם הראשונה.

ראיתי אותך שם מחובקת, רוקדת, צוחקת, זוהרת. לא הסרתי ממך את העיניים כל אותו הערב, פשוט לא יכולתי להינתק מהחיוך שלך. גם כשיצאתי משם עם מי שהפכה בהמשך לסאבית שלי, רק את היית לי בראש.

אבל את דומית, אני דומית, וגם אם חלפה בראשי המחשבה לנסות - הרי שהיית תפוסה וכיבדתי את הקשר שהיית בו.

עברו שנתיים וחצי.

לך היו הקשרים שלך, לי היו את שלי. שתינו אהבנו מכל הלב נשים אחרות, אבל עמוק בפנים, הייתה שמורה לך פינה שקיוותי שיום אחד תתמלא בך - המוחשית.

נהיינו חברות. את נפרדת, אני נפרדתי, וערב אחד קסום נפגשנו עם חברה נוספת ונסענו למקום ששינה עבורנו את כל הכללים. סמאיה - המקום בו שכחנו את הגדרות הדומיות שלנו ולמדנו פשוט לאהוב.

מאז אהובתי אנחנו יחד.

כבר שנה ואחד עשר חודשים שאת עושה אותי מאושרת.
הכנסת הגדרות חדשות למילה אהבה ולחיי.
לימדת אותי לקבל אותי, לימדת אותי לקבל ממך.

באהבה אמיתית מנסים להעצים את הפרטנרית, לגרום לה לגדול ולחרוג מגבולותיה אל ההצלחה כאדם.
האמון שלך בי וביכולתיי, שינה אותי מהקצה אל הקצה. גרמת לי לחזור ולהאמין בי אהובתי.

כבר מתחילת הקשר הזוגי שלנו, היה ברור לשתינו שזו לא עוד אהבה. למדנו לקבל בקשר הזה. למדנו להניח למשחקי האגו בצד ולהיות אנחנו עד הסוף, בלי לוותר לעצמנו בדרך.
והדרך לא תמיד קלה, אבל השיעור ששתינו לומדות יחד, הוא שיעור חיינו.

אני מאמינה בנו ובכוחה של אהבתנו.
אני מאמינה בעתיד המשותף שלנו, מאמינה בעתידים של כל אחת מאיתנו לחוד, ורוצה אותם לנצח כרוכים אלו באלו.

אני אוהבת אותך יקירה שלי.
שינית את חיי, חיזקת אותי, נתת לי אותך ואותי.
תודה אהובתי.

fullspeed - מקסים! פשוט עושה טוב לקרוא כזו אהבה .
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - תודה ספידית,
עושה לי טוב לכתוב על האהבה הזו :)
לפני 17 שנים
Belisana​(שולטת) - אוף, מרגשת שלי, מה יהיה איתך? כל פעם שאני נכנסת לכאן וקוראת אותך זה עושה לי בינגו בלב:)
גם אני זוכרת את כל הפעמים ההן שקראתי אותך כדמות זרה והערכתי את הדומיות שלך, את הפגישות עם חברתנו והשמחה שגם את הגעת. את שיחות הטלפון המעטות, המהוססות ואת הערב המופלא ההוא בסמאיה.
יום למחרת נפגשתי איתך רק כדי לומר לך שאני בתקופה גרועה, שאין לי מה לתת בה ואת אמרת "אז תלמדי לקבל". לא הבנתי על מה את מדברת, אבל המשכתי כי לא רציתי להפסיק ומאז, את לא מפסיקה ללמד אותי בדיוק את אותו שיעור ועוד רבים אחרים. מיליון וחצי קשיים היו לנו בדרך. האגו ומשחקי הכוחות שכה ניסינו להזיז מהדרך, לא פעם שבו וחזרו והכו בנו בעוצמה ועל כל אלה אנחנו מתגברות בזכות תרופת הפלא- אהבה.
תודה שכתבת בצורה כזאת מרגשת עלינו, תודה שאת לצידי כיום עוד יותר מתמיד. אוהבת אותך ודי, מרגישה שנהיינו דציות מדי. את השאר אומר לך בפירוט לבד, בחדרי חדרים}{
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - בחדרי חדרים?...
יש לי הרגשה שבזמן הקרוב נהיה עסוקות מדי זו בזו בחדרי החדרים שלנו, מכדי לדבר :)
אבל אחר כך נדבר נשמת חיי.
אני אוהבת אותך.
לפני 17 שנים
פוקה​(שולטת){CB} - יש לי תחושת בטן שאת אוהבת את אהובתך...(-:
לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני חוששת שעליי להודות באשמה :))
לפני 17 שנים
סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת) - מדהים איזו אהבה, איזו בשלות, איזו נתינה חיבור משמים בדקתם אולי אתם נשמות תאומות מגלגול קודם?!

אוהבת לקרוא אתכן

לפני 17 שנים
השולט אור​(שולט) - אני לא בטוחה כמה אני מאמינה בגלגול נשמות, אבל אם יש כזה דבר בטוח שהיא הייתה קליאופטרה ואני מרקוס אנטוניות או להפך :)
לפני 17 שנים
סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת) - חחחחחחחחחחחחח מצחיקולה
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י