לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 16:49
יותר משדמיינתי אי פעם שאפשר לאהוב.
החיוכים שלך מאירים את חיי בשמחה שבהם,
הדמעות שלך קורעות את לבי וגורמות לזרועות לצעוק שהן רק רוצות לחבק אותך באותו הרגע.
את בלבי, את בנשמתי, את במחשבותיי בכל דבר שאני עושה במהלך היום.
את בחלומותיי בלילה.
את מושא תשוקתי. אין בי תשוקה לאישה מלבדך.
את איתי גם כשאת בדירתך ואני בשלי.
את על העור שלי ומתחתיו.
את אהבת חיי ורק אותך אני רוצה.
איתי.
לתמיד.
