החיים הם לא עסק פשוט,
אני מנוזלת משתעלת ואיבדתי לא מעט ימי עבודה שאצטרך להשלים בעבודה מטורפת בשארית החודש.
וזה לא מזיז לי.
הכול קטן עליי.
אני מאושרת כי יש לי בת זוג שהיה הכי שווה לחכות לה שנתיים וחצי כדי שהיא תבין שהיא ואני יחד זה עניין של גורל.
יש לי את האישה הכי מצחיקה, הכי מרגיזה, הכי מוטרפת, הכי רגישה והכי יפת נפש שיש...
יש לי אישה שהיא עולם שלם ומרתק של חכמה, עולם מלא ביופי שהיא חולקת איתי.
כשהיא לידי אני יכולה לנצח הכול ולהתגבר על הכול, כי האהבה שלה ממריצה בי את הדם ואת האנרגיות.
אני מאוהבת בה בטירוף, והאהבה הזו עושה אותי מאושרת.
בחיים שלי לא אהבתי כך. מעולם לא הרגשתי כך שלמה באהבתי.
יש לי אישה שכשאני מלטפת לה את הראש היא נרדמת רגועה ומחוייכת.
יש לי אישה שגרמה לי לראשונה בחיי, להניח על מישהי את הראש ולהירדם בעצמי אל פעימות הלב שלה. אין תחושה שלווה מזו בעולם.
יש לי את מה שחיפשתי לאורך כל חיי הבוגרים - אהבה מכילה, הדדית, מקבלת ושוויונית.
אז אני מאושרת כמו שלא הייתי מאושרת מעולם עד לפני שנתיים. וכבר שנתיים שלמרות רגעי הקושי - האושר מככב בחיי.
ואני יודעת שזה פוסט טיפה מפגר של אישה מאוהבת, שמרגישה עכשיו כמו ילדה מאוהבת.
ולא אכפת לי.
בא לי לצעוק את האהבה שלי אליה, ושכל העולם ישמע.
לפני 18 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 23:04