לפני 17 שנים. 12 בנובמבר 2006 בשעה 19:04
את שמחת ההשכמה
אל יום לצדך.
את ראויה לכל מאבק
עלייך ולמענך.
את נושבת לי רוח גבית
כשאני נאבקת להעפיל אל ההר.
את מעניקה לי מטובך
גם כשקבלתו קשה עליי בשל המבוכה.
את רכות העור המתמסר מתחת לגופי,
את אנחות התשוקה - שלך ושלי.
את רעייתי גם מבלי שנישאת לי,
את זוגתי גם כשאת ישנה בביתך,
את בדמי ובנשמתי,
את חיי אהובתי.
