אני רוצה לחבק אותך אהובתי, לאמץ אותך הכי קרוב אל לבי וללחוש לך בשקט, בשקט, כמה אני אוהבת אותך.
אני רוצה לספר לך שהכוח שלי חזר בזכותך ואני שוב מלאה בו. רוצה לגלות לך שפעם אני אהיה חלשה ופעם את, אבל שתמיד נהייה יחד הכי חזקות בעולם.
אני רוצה שתדעי שכשאת מחייכת את מאירה יותר מהשמש ושכשאת עצובה השמיים מקדירים איתך.
אני רוצה שתדעי שתמיד אשמור עלייך כמו שאת שומרת עליי, ושנפלא לדעת בפעם הראשונה בחיים שמותר לנו גם להיות לפעמים חשופות.
אני אוהבת אותך, כל יום אני מגלה עוד מאותה האהבה. כל יום הלב מוצף בך יותר, כל רגע זה לנשום אותך.
את היחידה שלי, את המשפחה שלי, את הבית שלי. כל כך הרבה פעמים אמרתי לך את זה, וכל פעם מחדש אני נפעמת מהאמת שיש במילים הללו.
בעוד שבוע תסעי לחופשה בתאילנד ואיתך הלב שלי ארוז בקופסה, מונח לצדך כל הזמן. אני כל כך אחכה שתחזרי אליי אהובתי. אני כבר סופרת את הימים עד לשובך אל החיבוק שלנו, אל הנשיקות - אלה הקטנות ואלה מלאות התאווה, אל הסדינים המתקמטים מתחת לגופנו, אל השינה המשותפת, אל השיחות ואל השתיקה.
אני אוהבת אותך אשתי. חזרי אליי מהר.
לפני 17 שנים. 22 במרץ 2007 בשעה 18:48
