תוכנן לי הבוקר משחק טניס קורע (בעיקר מצחוק) עם פינקי, שהתחייבה להיות עדינה ולהרשות לי לזכות לפחות בנקודה אחת (זה האגו, חייבים לשמור עליו).
אפעס, באחת בלילה התחיל להתנגן לי שיר חדש בראש בטיול עם הכלבה. אי אפשר להתעלם כך משיר וישבתי לכתוב ולהלחין. בשתיים וחצי קלטתי שהלילה לא יהיה לזה סוף. הנחתי את הגיטרה במקומה והתארגנתי לשינה, ואז נפלו עיניי על המעטפה הגדולה שהגיעה באותו היום מחברת TGI.
לפני שבוע הם התקשרו ושאלו אם אסכים להשתתף בסקר על הרגלי צריכה ובילוי. הסכמתי. בתמורה צורף למעטפה התפוחה צ'ק בסך 25 שקלים שלמים והתחייבות שאשתתף בהגרלה בה אוכל לזכות בלפ טופ.
אמרתי לעצמי בשתיים וחצי, יאללה, אני גם ככה עוד לא עייפה וזה בטח ירדים אותי. חצי שעה ואני בהגרלה. סך הכול מה כבר צריך? כולה לסמן כמה איקסים.
שעתיים אחרי גיליתי שאני ממש לא מבינה כלום במוצרי טיפוח אבל שאני ממש מבינה במגזינים לרכב (קצת מוזר הייתי אומרת), גיליתי גם שאני לא ממש יוצאת הרבה ושהמון שנים לא יצאתי לנופש.
בשש וחצי נרדמתי רק כדי להתעורר בתשע ומשהו אל קולה של אהובתי, ומיד אחר כך התקשרתי כדי נורא להתנצל בפני פינקי - לא יכולתי להזיז שריר. מיד כשהנחתי את השפופרת צנחתי שוב לשינה עד לאחת וחצי.
כך הלך לו משחק הטניס בגלל הסקר הקטן שהובטח לי בטלפון. פינקי, אני מבטיחה שבשבוע הבא אני הולכת לישון בחצות כדי לקום בזמן :)
לפני 17 שנים. 23 במרץ 2007 בשעה 16:46
