לפני 14 שנים. 11 בנובמבר 2009 בשעה 10:16
ישנתי כמו תינוקת
שנים כבר לא ישנתי כל כך עמוק, רגוע, שלוה מתוקה...
תודה
לחיות ולמות באותה נשימה
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה, שחרור, לחיצה שחרור.הוא לעולם לא יגיד לי במילים, לא יהיו פה ביטויים של שייכות.
שתי ידיים מונחות על הצוואר, לחיצה... עוד לחיצה... כל משקל הגוף שלו עלי עכשיו... ואני מבינה, אין נשימה בלי אישור, אין קיום בלי....