לפני 16 שנים. 26 במרץ 2008 בשעה 22:26
הלב שלי מלא בשמחה ובהתרגשות.
אני חושבת שאחת מהסיבות שאני כל כך מאושר היא כי מצאתי מחדש את התמימות.
פתאום אני מקבלת את היחס האהוב עליי של ילדה קטנה. ילדה שראויה לחיבוקים, נשיקות, וגם מכות והצלפות כשצריך...
זו לא הצגה. אני באמתלא מנוסה ואני לא יודעת למה לצפות.
ואני באמת נהנת מצמת הלב.
כן,אני יודעת שאני נאהבת באיזה שהוא אופן. יש אולי אנשים שיגידו שזה קצת עצוב.
שיגידו.
והחלק הכי טוב הוא שאני מקבלת צמת לב מאדם שאני מעריכה.
אני מאחלת לכם מזל טוב כשלי, הגשמה עצמית -ואיזון...
אוהבת
לילי