אין כל רע באמת

אתמול בלילה הרגשתי כמו בתולה. כמו פעם ראשונה מתוקנת.
היה לילה חשוך, והתריס היה מעט מתוח.מעט פתוח. כמוני.
אורות פנסי הרחוב מבעד לחרירי התריס האירו מעט את צלליות גופו וגופי.
לא נזדקקתי לפנטזיות. לא הפעם. בלי מחשבות הייתי איתו. מסרבת, רק כביכול, להתמסר לו.
טהור בתשוקתו הוא בא אליי. הרבה שפתיים. הרבה עיניים.
הייתי אני והייתי הוא והייתי האור העדין הנשפך.

היה לי נעים נעים נעים.
באור ראשון הוא נעלם. ואני באור בוהק של צהריים קניתי קופסאת תותים.

ד"ש מבפנים.

לילי