היא לא דומה

אתה מכיר את האנשים הרגשנים האלה שמתאהבים להם בחוסר אחריות כזה.
הם לא מתאהבים נכון, הם מתאהבים הורס, הם שוקעים אל תוך האהבה שלהם בשיא הרצינות.
האנשים האלה שחושבים שקיימת אהבה ששווה את כל רגעי הכאב שהיא מעניקה להם.
אני אומרת לך, הם כל כך מוזרים. אנשים שמתמכרים לאהבה..


והתשלומים הנוראים, המשברים שהם מפרגנים לעצמם.
איך שבלי בעיות הם מזיזים את כל האחריות שמוטלת עליהם ומתמקדים בלהרגיש.


איך שהם מרגיזים, האנשים האלה.
איך הם עושים את מה שלאחרים קשה אפילו לחשוב.
וההתמסרות הזו, בלי להתייחס לחשש המינימלי ביותר שהם עלולים להפגע.
ואיך, איך הם מוכנים להגיע למקומות שמעולם לא עלה בדעתם שיהיו שם,
איך הם מוכנים לעשות כל כך הרבה בשביל האושר שלה, בשביל האושר שלו.
איך שהעולם הופך ברגעים האלה לברירת מחדל כושלת מול הבועה המופלאה שהם יוצרים..

והם גורמים קנאה בעיוורון הזה שלהם –

איך שפתאום האהוב שלהם הוא כל כך מושלם, מרגש, ראוי.
כמה הוא יפה, עד שהלב נצבט,
וכמה שהוא חכם.
איך שהוא מצחיק, ומבריק.

אוי, ואיך שהוא עושה אהבה, ואיך הוא מזיין,
ואיך הוא מטורף,
ואיך זר לא יבין זאת...


האנשים האלה,
הייתי גוזרת עליהם 60 הצלפות, אבל מצליפה לפחות 300..

אתה חושב שזה היה עוזר להם להתעורר...?