טס הלילה לסיבוב ארוך וחשוב. שישה יעדים שבכל אחד מהם פגישות אשר צריכות להיות מדויקות. ארזתי את הבגדים ההכרחיים, החליפות חזרו כולן מניקוי יבש, החולצות גוהצו למשעי, הדפיסו לי את פרופיל המשתתפים בכל אחת מהפגישות ויש לי הרבה שעות בטיסה ללמוד את זה. אחד מהסמנכ״לים שלי והעוזרת מצטרפים. הכל צריך להיות מדויק.
יוצא מוקדם בבוקר לאימון בדוג׳ו עם חבר טוב, כבר שבועיים שלא התאמנו וקבענו לשעתיים אינטנסיביות לפתוח את השבוע. הוא הבעלים של הדוג׳ו כך שאין לנו בעיה של שעות פעילות. מתחממים, עולים, מתאמנים קצת, ואז קרב ראשון, קצת מים, וקרב שני, ובטעות משתחלת לה מכה מצידו מעל לעין שמאל שלי, הגבה נפתחת והדם מתחיל לזלוג, העין מתנפחת, ותכלס - זה שטויות, קרה אלף פעם ויקרה אלף פעם נוספות, שמים מיד קרח, הדימום מפסיק אבל האזור מתנפח ומתחיל להחליף צבעים. ואני מתחיל לחשוב לעצמי איך אני עומד להיראות בחליפה ועניבה, מגוהץ למשעי, ועם פנס בעין שנראה כמו מגדלור. אין ספק שאני הולך למשוך תשומת לב. גם אין ספק שאני בונה סיפור סביב הדבר הזה. עכשיו, זה באמת מדויק.