איזה דבר מדהים זה נשיקה, נכון? נשיקה שמתחילה לאט, בעדינות מרפרפת, בחקר מתחשב של שפתיים ולשון, של נשימות מקבילות ושאיפות מתואמות, במתינות ותוך בלימה של הסופה הזו שמתחילה להיווצר בחלל הבטן, עם לימוד של הטעם והריח והחספוס של הלשון, והאופן בו נעצמות העיניים ומה הידיים בדיוק עושות. ואם השלב המתון הזה מצית את הלהבה שנמצאת בבטן התחתונה וגם באיברים השוכנים דרומה לה, אז הכל מתגבר ועולה שלב, והנשימות מתקצרות, והפיות משתלבים בתשוקה זולגת במחול של לשונות ובכוח עצור שמתגבר בהדרגה, וידיים שמטיילות על פנים ועל עורף, ותופסות ואוחזות, וקולות לא רצוניים שבוקעים מהגרון ואנחות ונהמות, וגוף שנצמד ופה שמתחבר ולא עוזב, וכפות ידיים שמוחצות וציפורניים שננעצות, ונוזלים שנמרחים וטעם מדהים שמלבה הכל אלפי מונים שזולג גם לצוואר ולעורף ולשון שמטיילת, וזה רגע שאין לו התחלה ואין לו סוף והוא לבד בעולם, מפץ גדול של כוכבים, והוא הכל ולא כלום, והוא נקי ממחשבה ומתכנון והוא נשרף באש תמיד, ומתלהט ומתגבר ואתה מרגיש שעם כל רגע החיה הזו שעצורה בפנים נפתחת ומשתחררת ועמה באים גם רגשות ורצונות, והכל יפה, והכל נכון ונעים ומדויק וזה קצת כמו תזמורת שמספרת סיפור בצלילים על שניים שקושרים קשרים בהובלתם של ידיים, שפתיים ולשונות.
ואוו, איזה דבר מדהים זה נשיקה. וכשהיא מתרחשת עם האדם הנכון, היא גם התחלה, ולפעמים גם אמצע, ובפעמים מסוימות גם חתימה של סוף.