הבלחי מחשבות

יושב בבלומפילד. עוד משחק של מכבי. מי דימיין שאחזיק במנוי מפואר למשחק הזה שאותי באופן אישי מעניין בערך כמו המבורגר צמחוני. הסיבה העיקרית לכך שאני מחזיק במנוי, היא כי הבן שלי מסתבר, אבוי לבושה, חולה על כדורגל, ומה לא עושים כדי לשמח בנים. וגם בנות למען האמת, במיוחד אם אינן ביולוגיות ואף ילדות טובות (לפרקים) ש…, אבל לא על זה רציתי לכתוב אז לא אסטה (גם) מהנושא…, לפחות לא באופן בוטה מידי. בכל אופן, אני יושב בבלומפילד מתעלם מהצעקות ונימוסי האוהדים שלצידי, קורא ספר שירה ומכרסם ירקות להנאתי, וחושב על זה שאולי נותנים אגוזים לחסרי שיניים, אבל מנגד האוהדת הצעירה והחביבה שיושבת לידי חלצה כרגע כפכפיה ומניחה את כפות רגליה היחפות קרוב אליי, ממש קרוב מידי, באופן שבעוד רגע הן ממש יגעו לי בכפות הידיים, ומשם מי יודע כיצד יתפתח המשחק. אני עוד עשוי להתברר כאוהד כדורגל מושבע.