לפני 12 שנים. 23 בינואר 2012 בשעה 18:13
כשאני חושב על הרצף בינינו, אני הוגה באסופה של רגעים.
רגעים אותם אנצור בליבי המדמם בחדווה ובערגה,
רגעים של אושר צרוף, של רגש טהור, רגעים שלך ושלי.
הנך אחת מהנשים המיוחדות אותן עמדה לי הזכות להכיר במהלך חיי,
ואני מודה לך על כל מילה שהוחלפה בינינו,
על כל מגע,
על כל מבט,
על כל רגש שמשויך אליך.
על הזכות לקרוא לך (גם) מלכתי,
והכבוד להיקרא (גם) עבדך.
את אדם מלא אור,
ואורך פשט בי וחימם את מחשכי נפשי.
איני יודע לאן יובילו אותנו משעולי החיים,
אולם חלק מאורך יוותר טמון בי לעולמי עד.
דרכנו נפרדות, אולם חלק מליבי נותר לנצח לרגליך,
ובנשימה משותפת אחרונה אני מוסר לך פעם נוספת את אהבתי העזה.
היי שלום, נהדרת אחת.
שלך, תמיד –
אני
