לפני 10 שנים. 17 ביולי 2013 בשעה 9:15
זה כמו להיות בתוך בית בוער. את במרכז הבית, הכל מסביבך להבות ואת מנסה להשאיר את הלהבות בתוך הבית, לבל תשרפי את הבית השכן גם - שאת חמושה בבקבוק קטן של מים מינרלים.
זה כמו להיות אבודה באמצע מדבר סהרה שהמים שלך אזלו וגם כבר השתן שלך כל כך מרוכז שאי אפשר לעשות כלום מלבד לחכות לקור של הלילה, שיקפיא לך את הדם קצת ויעניק טיפות טל לגופך - ואז ללקק את הלחות מעל עורך שלך.
זה כמו להיות במרכז האוקיינוס, על עץ נסחף, חמושה בזרד שאספת בדרך.
שלושת מודעים לכישלון.
בשלושתם אסור לך להכשל.
בשלושתם אסור לך לאבד פוקוס ולהכנס לפאניקה בל המצב יצא מכלל שליטה.
אני רוצה את המים לאש.
אני רוצה את הרטיבות ליובש.
אני רוצה את העוגן.
אני רוצה להשארבפוקוס אבל אני עומדת לעלות באש, להתייבש ואז לטבוע בתוך עצמי.
וכל מה שיש לי לעשות, זה לראות את זה קורה.
