לפני 11 שנים. 31 ביולי 2013 בשעה 16:45
חשבתי שבסטטיסטיקה יש איזה שהוא הגיון.
כנראה שסטטיסטיקה היא רק סטטיסטיקה שלא מדובר בחיים שלי.
איך יתכן מצב בו שניים מתוך שני הבחורים שרציתי בשנה האחרונה, עוזבים לחו"ל.
זה כבר לא הגיוני ומאוד מקשה על כל נושא ה"תקווה" הזו.
רציתי. באמת.
אפילו העזתי לקוות.
"הוא יגיע".
עד שהוא יגיע אהיה כל כך מבוצרת, שהוא ימשיך הלאה, לטירה הבאה.
שלא תעיזו להגיד ש"אם הוא ימשיך לטירה הבאה הוא לא בשבילך" או שאני אצרח ואכה מישהו.
מאכזב. כל כך הרבה פוטנציאל.
כל כך הרבה.
