על הברכיים, חושך, עלטה.
הראש מורכן, החושים מחודדים, חדר לא מוכר, אבל מרגיש כל כך מוכר שהיא יכולה לראות אותו בחושך.
תריס נפתח. הוא עומד מולה, תמיר ויציב, מביט מטה על שיערה שנשפך ומכסה את הפנים, הידיים שלו נשלחות מטה, נשזרות בתוך השיער הכהה, אוספות אותו אחורה בעדינות לפני שהיד מתאגרפת בחוזקה, קרוב לקרקפת.
שפתייה ניתקות, נשימה נירגשת נמשכת פנימה. היא נועצת מבט בנעליים שלו, מדי פעם מרימה מבט עד איזור החלציים שלו, אבל לא יותר.
הוא מניע את הראש שלה, כמו בובה על חוט, ימין, שמאל, מפעיל את הבובה שלו ביד אחת.
ימין.. שמאל.. סיבוב.. הוא ממשיך ככה עד שהיא משחררת את הצוואר ומפסיקה לנסות לצפות מראש את התנועה שלו ופשוט מתמסרת למה שהוא רוצה. נכנעת..
הריח המוכר של הגבריות שלו מכה באפה, מבט זריז מעלה מאשר שהוא הוציא לאוויר העולם את מה שחשקה נפשה.
הורידים העבים שמקשטים אותו בזמן שהוא מרחף מעל הראש שלה, העובדה שהוא כל כך מגורה גורמת לגוף שלה לרעוד.
הוא מרים אותה מהשיער, היא מגיבה מייד ומתרוממת על ברכיה, גבוהה יותר היא מרימה עיניים מזוגגות מעלה, אליו. פוגשת בחצי עיקול של חיוך והרבה שקט בעינייו.
הוא מלביש אותה על הזין שלו בלי יותר מדי גינונים, כמו גרב הוא גורב את הגרון שלה לכל האורך. הלשון שלה מתלקקת בחצי התחתון של הזין שלו, הפה רטוב כבר, רעב לו. ככל שהוא מעמיק, ככה יותר רחוק היא שולחת את הלשון שלה, מתרכזת בנשימה, מרגיעה את הגוף שכבר מיד מתחיל להיות היסטרי ברגע שהוא ממלא את גרונה עד תום, לא משאיר לה את האפשרות לגנוב נשימות מתוזמנות מהאף.
הגרון שלה מתהדק בעצבנות מסביב לזין התפוח, ריר ממלא את הכל, נוזל מקצה הלשון שהיא שלחה קדימה. עיניים עצומות, כל כולה מרוכזת בלהיות הגרב שתחמם לו את החשק. היא נחנקת. הגוף שלה כבר לא מקשיב וגרונה מתכווץ ומשתעל, מנסה להוציא אותו החוצה. ריר שוטף את האיבר הרוטט, הסטטי, היא מריירת את דרכה בשביל עבה של ריר גרוני וחלקלק.
הידיים שלובות מאחורי הגב, שהיא לא תתערב מתוך הפאניקה ותדחוף מול יריכיו.
תאמיני. הוא לא רוצה אותך מעולפת או מתה. הוא רוצה אותך שמישה. תסמכי עליו רגע...
הוא נשלף באיבחה, מותיר את הגרון שלה מיותם, מחובר אליה בחוט עבה של ריר שמתנדנד לכמה רגעים לפני שהוא נכנע לכוח המשיכה וניתק, שולח ריקושטים חזרה, חוט דקיק שקופץ חזרה בשניה ונדבק על הפנים שלה, בזמן שהיא שואפת עמוקות, לתת לגוף את החמצן שהוא זקוק לו.
הוא טובל את עצמו בפה הרטוב לפני שהוא מורח את הכל על הפנים שלה.
הוא אוהב לטנף אותה. במיוחד כי הוא יודע שזה משגע לה את הצורה. איך הרצון שלה להיות תמיד יפה בשבילו מתנגש עם האהבה שלה לטינופת שהוא מעניק לה.
היא גונחת, הצליל רוטט במעלה הזין שלו שהוא מעמיק לתוכה שוב לפני שהוא נשלף החוצה, מאונן מעל עינייה, מסתכל עליה מלמעלה בזמן שהיא מתפלשת על הביצים הרטובות שלו, מתלקקת על הבסיס שלו, מסניפה באדיקות. הוא צופה בה מלמעלה, איך היא נמרחת בו, מתבשמת עם הריח שהוא הכי הוא.
לשון ארוכה וחוקרת עושה את דרכה במעלי הורידים, האף שלה קצת דוחף לו את היד שהרעב שלה גובר בה, היא רוצה עוד. היא רוצה עמוק, סותם, חונק, ממלא.
יבבה קטנה נשמעת שהוא משאיר את הראש השמן הזה בתוך כף ידו ומושך אותה מהיד שטמונה בשיער שלה. מונע ממנה את אשר חשקה נפשה.
מובסת, היא יורדת מטה חזרה, אל ברכיה, מסתכלת למעלה ומיבבת ללא מילה.
הם לא ממש צריכים לדבר, הם מבינים אחד את השניה בלי יותר מדי מילים. הכל ברור ביניהם.
בעיניים גדולות היא מסתכלת עליו, השפתיים פשוקות, מנצנצות, הפה מלא בריר. האינסטינקט הראשוני שלה זה לבלוע את הריר אבל במקום.. היא מבקשת בלי מילים. היא מראה לו אותה. הלשון קעורה והריר מצטבר שם ובתנועה קטנה אחת היא פשוט נותנת לריר לנזול מקצוות שפתיה.
בזריזות נוצר אפיק קטן שמצייר את המילים. את הרצון שלה. היא ממשיכה לרייר החוצה, משאירה את הפה פתוח. פתוח ורטוב בשבילו, צופה בו מאונן בחצי חיוך על מה שמתחולל מתחתיו.
כי הוא מכיר אותה. הוא יודע.
השבילים שנוצרים מהר מאוד נוזלים מעבר לסנטרה, במורד צווארה, ריר שקוף ועבה כבר נוצר מהתחברות השניים בין שדייה.
זמינה. רוצה. מתחננת בלי מילה אחת. כמו חיה אצבעות ידייה מתעקלות פנימה, הישבן מתרומם מהעקבים, דוחפת מול אחיזתו בה. היא מיבבת שוב, לא מתיקה את עינייה מעיניו.
הוא לא אומר מילה, רק לוקח צעד קדימה ומניח את הזין לאורך פניה, טופח קלות, מורח את עצמו בריר ומאונן את עצמו מעליה שוב.
היא היום כלי בשבילו, היום כמו אתמול, היום כמו מחר.
הנשימה שלו משתנה, היא יודעת. הגוף שלה מתנועע בעצבנות, רעבה לו. הקצב מתגבר, היד שלו מחליקה בקלות עם חומר הסיכה שהוא אסף מפניה. ככל שהוא מגביר את התנועה, כך היא מתרוממת על ברכיה, לתת לו את כל הנוחות פשוט להתחב לתוך הגרון שלה ולהאכיל אותה. או לא. אבל היא שם. תמיד.
האור שנכנס באדיבות תאורת הרחוב נותן להם את כל מה שהם צריכים.
היא מתנשפת, הנשימה החמה שלה שוטפת אותו וגורמת לורידים שלו לפעום, בתוך שניות הוא כבר נמצא בתוך הגרון שלה ובגניחה טעימה הוא ממלא את גרונה בתמצית הנהדרת שלו.
הכל נבלע, כזאת ילדה טובה, הלשון נמתחת החוצה ומנחמת אותו,
עוטפת אותו בפה חם ורטוב, גרון לחוץ ונעים.
מערסלת אותו. מגניבה נשימות קרירות מהאף, נשימות שמלטפות אותו בעדינות יתרה. מטפלת בו מבפנים.
היא מביטה מעלה, העור הבהיר שלה זוהר פתאום. הוא מילא את מצבריה, השביע את הרעב, הרווה את צימאונה.
היא זוהרת שהוא נותן לה להיות בדיוק מה שהיא בשבילו.
בין הימים הקשים, הימים הקלים, העבודה, המשפחה, החברים, העולם...
רק שם, לרגליו, היא יכולה לזרוח כמו השמש שהיא, להיות היא ורק היא, בצורה הכי קדמונית שאפשר.
רק שם היא באמת אישה.
