המסע לנצחון.

כאילו ששבועיים הייתי בהשהייה.

כאילו ושכחתי איך לגעת בי פתאום.

והנה מגיעה השבת המיוחלת, לה חיכיתי וציפיתי והופה, כאילו והגוף שלי מתכוונן אליו,
הגוף שלי התעורר ומסרב לחזור לישון או לפחות לנוח לרגע. 

זה קצת מרגיז אותי אבל בעיקר מרטיב אותי. 

היד בתוך התחתונים כל היום, לפעמים עם עזרים מכנים ולפעמים ללא. 

מורחת את עצמי, פולשת עם אצבעותיי לכל מקום, לא נרגעת.

מבעבעת מבפנים.

גולשת. 

מטפטפת רטיבות רעבה שנספגת בסדינים בייאוש, שוללת מעצמי אורגזמה עם ראש מפוזר. 

הרחם שלי בוער בתוכי, מתכווץ ומחפש את המיועד לו.

מריחה את עצמי מהמיטה, גוועת.

.I need to feed.

.I miss.

.I hunger.

.I crave.