לפני 9 שנים. 27 באוקטובר 2014 בשעה 12:25
כמו סם, הלב שלי מחפש אותו.
כל יום זאת מלחמה חדשה לא לרוץ חזרה אחורה.
ליפול על ברכיי ולהתחנן לעוד,
להצמד, להריח את הריח הזה שחסר לי כל כך,
לחוש את העור הרך והנעים הזה על פני,
את הידיים שמסמנות את גופי כשלו,
את השיניים הארורות שקורעות ממני את הבשר ואת העיניים האפלות שמביטות בי מפוחדת מתחתיו.
ואת הנשיקה, האחת והיחידה הזו.
זה געגוע אמיתי להתמכרות ארוכה,
זה הרצון לרוץ ולנשק את הסם שלי, ההרואין הפרטי שלי.
כל יום זה מלחמה שלא לקחת עוד מנה.
כל צעד אחורה מחריף את הלחימה.
סעמק.
https://www.youtube.com/watch?v=-2U0Ivkn2Ds