סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המסע לנצחון.

©כל הזכויות לתכנים אשר הוצגו בבלוג זה על ידי יוצרו, לרבות כל הזכויות החוקיות אשר שמורות כקנין רוחני, זכויות יוצרים והפצה וכל קנין אחר.
כל אלה הינם בבחינת בבעלותו של בעל הבלוג.
התכנים המוצגים והן התגובות הינם בבחינת לשימוש הקורא בצורה אישית, ואין לעשות שום שימוש שחורג מכך, לרבות שימושים מסחריים, הדפסה ושיכפול ו/או כל פירסום, כל זאת ללא קבלת הסכמת בעל הבלוג מראש ובכתב.



אם צירפתי שיר, נסו לקרוא אותו בקצב שלו לחוויה המלאה. 3>
לפני 7 שנים. 16 בנובמבר 2016 בשעה 17:17

הבלבול מתחיל לקבל צורה ככל שאני יושבת ומנסה לפרק ולהבין אותו. 

אני מבינה שאני משנה סדרי עולם שהיו טבועים בי שנים על גבי שנים. חתונה, בית, משפחה, ילדים, ה"סדר הנכון" שכולם תמיד מדברים עליו.

כנראה שהסדר שלי השתנה. 

אחרי שנים של רדיפה אחר חלומות כאלה ואחרים פתאום אני מבינה שיש שינוי מהותי בתפיסה שלי בחיים שאני מנהלת.

פתאום אני צריכה לצפות בכל הבניינים שבניתי מתמוטטים וזה משפיע על החלומות שלי כמו על האורך רוח שלי. 

זה לא פשוט פתאום לקום ולשנות סדרי עולם, לשנות פאזה, הסתכלות על החיים.

שינוי מסלול, מחשבת מחדש...

אני מבינה שאני צריכה לבנות עכשיו יסודות להמשך, אני מבינה שלא כל המתוכנן מגיע לכדי מציאות ואני מבינה שאני צריכה להיות סופר סבלנית ולהתעקש ללכת בדרך שאני בתוך תוכי מרגישה שתעשה לי טוב, גם אם זה אומר לנטוש חלום ישן ולמצוא חלום חדש. 

שינויים זה דבר שלרוב האנשים מאוד מאוד -מאוד- קשה להכיל. עד כדי כך קשה שהם פשוט עומדים במקום חיים שלמים מתוך אי רצון לשחרר את המוכר, זה שצילק, זה שפגע, זה שממשיך לכרות את הבור מתחת לרגלייהם. אלו אנשים שלא יפרצו קדימה אם הם לא יבינו ששינויים והבנה של מה שהיה-היה, ועכשיו צריך לצעוד קדימה.

גם לי זה קשה. אך מצד שני, אני מבינה שהחיים הללו דינמים ואם אני לא אשתנה עם העולם, העולם שלי יצטמצם לכדי כלום. 

אני חייבת לפתוח את העיניים ולמצוא דרך חדשה לצעוד בה. 

החלומות שלי בהם דברים מתמוטטים, אקסים מופיעים, הדחף שלי לחזור אחורה הוא ההרגל של הראש ואולי גם הנפש שלי, להצמד למה שהיה מוכר. להצמד למה שהיה טבוע בי שנים. אני מבינה אותם עכשיו. אני מבינה שאני מקיאה את זה החוצה, בין אם דרך מחשבה שונה ובין אם בחלומות שעליהם אין לי שליטה. 

אני משחררת וגם החלומות שלי ישחררו בסוף. 

הצעד הראשון מתחיל במודעות. 

המודעות מתחילה בשיחה, בתקשורת, בהבנה שלי את עצמי ואת הסביבה שלי, שמשתנה ללא הרף.

כן, יש לי דברים לעבוד עליהם. 

תמיד יהיו.

אבל אני גאה בעצמי שאני לא נופלת, לא נכנעת, לא עוצרת. אני ממשיכה, מתירה פלונתרים וצועדת קדימה.

 

 

מה יביא העתיד? 

מי יודע.

אבל מה שלא יבוא אני יודעת שאני יכולה לנצח, אני יכולה להסתגל, אני יכולה להשתפר ואני יכולה לקבל את הכל, 

זה רק יעשה בקצב שלי וזה יעשה בצורה מלאה יותר, שלמה יותר ונכונה יותר שזה יגיע. 

 

הצעד הראשון התחיל, עכשיו צריך להמשיך לצעוד ולהאמין בי, בדרך שלי ובעובדה שלא משנה כמה שונה הדרך הזו מאחרים,

זו הדרך הנכונה בשבילי.

Josephin​(לא בעסק) - לחיות כל יום בניפרד.לא לרוץ.בהצלחה :-)
לפני 7 שנים
Tainted​(לא בעסק) - תודה!
לפני 7 שנים
Aציבעוני​(אחר) - גיבורה
מעריץ אותך
לפני 7 שנים
Tainted​(לא בעסק) - הסמקתי. תודה!
לפני 7 שנים
לא סתם אישה​(נשלטת){octopus} - את תצליחי. נקודה. }{
לפני 7 שנים
Tainted​(לא בעסק) - אמן. נשיקות!
לפני 7 שנים
המלכה קארינה​(שולטת) - אהובתי תמיד קדימה לעתיד, לא להסתכל אחורה, להעז ולצמוח, לכי עם תחושת הבטן והשכל הענק שלך את תצליחי ובענקקק אוהבתךךךךךך
לפני 7 שנים
Tainted​(לא בעסק) - תודה יא חיים.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י