כלוב של אמת

השטיח מספיק גדול בכדי לרבוץ עליו ,
לא חם בדירה , המזגן עובד, הפרקט שומר
על חום השמש מהבוקר , והשטיח ממלא
את מקומו היטב , שטיח תפילה לשעבר ,
עכשיו הוא שטיח תפילה מסוג אחר , תפילה
של אמונה , יכולת ורצון . היא שם , רובצת ,
קשה לקרוא לה רובצת , היא רזה , נאה ,
שומרת על כושר גופני טוב , מודעת היטב
לעצמה , אך השכיבה על השטיח , הרגלים
לאחור והידיים קדימה , בדיוק כפי שרובצת
כלבה , הקולר המחובר , הרצועה המונחת
בצד . קערת המים הקטנה , מלאה במשקה
בריזה בטעם אבטיח. את הליקוקים אני שומע
היטב גם את מציצות השפתיים , והלשון המטיילת.
היא יכולה לבחור לעצמה את סוג המוזיקה , רק
את הסוג, השירים ששם נבחרו על ידי.
יש לה צליל קול נפלא, בלחש , בקושי אפשר לשמוע
אך אפשר , אני שומע אותה מתנגנת יחד עם המוזיקה.
כל מילה היא מכירה, קולה נמוך , מאד , היא יודעת
לא להפריע , פשוט כך מבלי שאומר מילה.
ממנה.

כאשר נשמעה הדפיקה על הדלת , היא נעצרה באמצע
ליקוק הבריזה.