מכתבים לקורדליה

.

מַשַּׁק כַּנְפֵי הַסְּטִירָה בְּצִדָּן הָאֶחָד שֶׁל פְּנֵי הַיְּקוּם

מְחוֹלֵל סְעָרוֹת רְעָמִים וְצוּנָאמִי

בַּפָּן הַשֵּׁנִי שֶׁל צִדָּן

בְּקַו סְפִּירָאלִי עָקוּם.

מְהַדְהֵד אֶל עַרְפִלִּית

הַסּוֹלָאר פְּלֶקְסִיס, מְחַשְׁמֵל

אֶת חוֹר הַתַּחַת

וְזוֹרֵעַ עַנְנֵי יוֹדִיד הַכֶּסֶף

בְּמוֹרַד הַבֶּטֶן בּוֹאֲכָה וָאגִינָה רוֹתַחַת

הַנִּפְעֶרֶת מֵעַצְמָהּ כְּמוֹ גַּן מֵדִיטַצְיָה

מִסְתּוֹרִי

הַנִּפְתָּח בְּרוֹטַצְיָה

אֶל בְּרֵכָה וְחַלּוּקֵי נַחַל

בֵּין רַגְלַיִם אוֹ בְּיַפָּן

וּבְעֶצֶם אֵין בּוֹ אֶלָּא מִשְׁאֲלוֹת תְּשׁוּקָה

עֲדִינוֹת בְּגַסּוּתָן

וְרַעַד נְשִׁימוֹת כְּבֵדוֹת

 בְּעִנּוּגָן

וְהַזְמָנָה פְּתוּחָה (או פְּעוּרָה)

לִצְפּוֹת

 בִּפְרִיחַת הַדַּגְדְּגָן.

עוד לפני שהסטירה מצליפה על הפנים הכּוּס שלך כבר פוסח על פעימה ומתכווץ במעין רפלקס פבלובי שמאפיין את הדרך בה אוּלפת והוּקצעת להיות נוצת העינוגים והנקב שמגדירים אותך כעבד ממין נקבה, שפוטה של הזין שזוחלת בתחינה שירשו לך לענג ולהיות לשימוש.

הסטירה לא מגדירה אותך אלא ממקמת אותך, ממסמרת אותך אל הצלב של השעבוד ומשאירה אותך מפושקת ורועדת וכמו כלבה שתריח את בעליה גם בתוך קהל אלפים כך גם את שבעיניים עצומות תזהי את מחיאת הכף האחת של אדונך בין אלף סטירות זרות.

.