לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIS

מכתבים לקורדליה

קרדיוגרמה.

יום עוד יבוא
בין כה וכה
סוף לנדודי יביא עמו.
לפני 16 שנים. 1 במרץ 2008 בשעה 14:09

אין נגיעה אחת הדומה לחברתה. מה שמאפיין את כל הנגיעות כולן הוא שאי אפשר לנסח מערכת כללים אשר תאפיין את מופען.
והדבר היחיד שאפשר למצוא בכל הנגיעות כולן היא תחושת החסד החד-פעמית, הידיעה שנגיעה היא דבר שלא יסולא בפז ושלעולם איננה חוזרת על עצמה ולעולם לא תשוב.
אבל כשאנחנו נוגעים או כשנוגעים בנו מציפה אותנו תמיד תחושה שזה נשאר לנצח, שלעולם לא ייגמר.
או שמא אין זו אלא תפילה?
*************************************************************************************

ה?ע?נ?נ?ים
כ??ב?ד?ים כ??ב?ד?ים
כ??מו? ש??ד?י??יך?,
כ??מו? ה?א?ש??מו?ת ש??ל ל?י?ל?ה
א?ש??ר ה?יו? ל?ש??ק?ר?ים ש??ל יו?ם.

ה?ע?נ?נ?ים
ת??פו?ח?ים, ר?כ??ים,
כ??מו? ע?ר?ו?ות?ך?
ה?ג??לו?ח?ה, כ??מו? נו?צו?ת ע?ינו?ג
ס?פו?גו?ת ב??ר?יחו?ת ת??ש?ו?ק?ה.

ה?ע?נ?נ?ים
מ?ב?ת?ק??ים ב??א?ל?ם
א?ת ב??תו?ל?י ה?א?ד?מ?ה
מ?ב?כ??ים ב??ח?ש??יכ?ה א?ת כ??א?ב?ם
ש??ל ה?י??ל?ד?ים.

ה?ע?נ?נ?ים
יו?ר?ד?ים נ?מו?ך,
כ??מו? פ??יך ע?ל ע?ט?ר?ת ה?ז??י?ן.
כ??מ?ה ח?ל?ש??ים ה?ם.
א?פ?ילו? מ?י?ם א?ין ה?ם י?כו?ל?ים ל?ה?ח?ז?יק.

שלגי - כן, תארת את רגע הנגיעה במדיוק.
תודה.
לפני 16 שנים
RIS - וואקשה.... :-)
לפני 16 שנים
ניני - העננים האלה שלך,
נוגעים בגעגוע הכי עמוק,
בזכרון האהבה הכי ראשוני ורחוק,
ובתקווה לדבר הכל כך בלתי אפשרי.
לפני 16 שנים
RIS - אבל, הנה, התשובה נעוצה במילים שלך עצמן: "תקווה לדבר הכל כך בלתי אפשרי".
עצם התקווה הופכת אותו לאפשרי.
מה שחי בזכרון ובלב ובנשמה אף פעם לא ימות.
לפני 16 שנים
שפחריפה - כן. הנגיעות האלו נשארות לנצח, כמו כוויה שמשאירה צלקת. הרגע חולף אבל הרושם שלו נצרב באישיות.

העננים שלך, באופן פרדוקסלי לפתיח משדרים לי ייאוש ותלישות, לוקחים למקום של חוסר מסוגלות לגעת, של החמצה..
וזו כמובן רק פרשנות אישית שלי.
לפני 16 שנים
RIS - או כמו כוויה שמשאירה צלקת או כמו טעמה של נשיקה או ריחה של אהבה - הניתנים החושניים הם רק מטאפורה, כמובן, אבל נגיעה אמיתית - הגם שהיא עשויה להיות לוהטת - לא משאירה צלקות דווקא...
אשר לשיר, אני לא יודע, אני לא יודע לפרשן אותו אבל הוא לא חד משמעי בעיני. יש בו הפוך על הפוך כהנה וכהנה...
לפני 16 שנים
שפחריפה - צלקות , במובן של הותרת סימן, לאו דווקא בהקשר השלילי.
לפני 16 שנים
RIS - הבנתי את זה, כמובן, ועדיין הקונוטציה היא של נגיעה אחרת, לא זו שכיוונתי אליה.
דווקא עם המטאפורה של הכוויה יותר קל לי להסתדר כי חוויות נגיעה יכולות להיות בעלות עוצמה של ביקוע גרעיני.
(ואני לא מתכוון לגרעיני דלעת....)
לפני 16 שנים
ginger - שותקת, אך שותקת כאן.

ג'ינג'ר.
לפני 16 שנים
RIS - יפה לך השתיקה, ג'ינג'ר, וכאן היא יפה שבעתיים... :-)
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י