מכתבים לקורדליה

.

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ

תֵּן לָהֶם  הֱיֵה חָפְשִׁי

אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה

עוֹשֵׂי צוּרוֹת עַל צוּרוֹת

יְחוֹלְלוּ בְּךָ אֶת אוֹתָהּ חֲוָיָה

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ

אֵלּוּ תַּעֲשֶׂינָה בְּךָ כִּרְצוֹנָן

עוֹשׂוֹת צוּרוֹת מֵחָדָשׁ בַּדָּבָר

תַּעֲשֶׂינָה בַּדָּבָר שֶׁלְּךָ

אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק

כִּי הֵן דָּבָר אוֹתוֹ תַּעֲשֶׂינָה

הַבֵּן תָּבִין כִּי אֵלּוּ תְּחַיֶּינָה

לְךָ אוֹתָהּ חֲוָיָה וּפֵרוּשָׁהּ טֶבַע

כִּי הֵן טֶבַע וְלֹא הַמְצָאָה

וְלֹא גִּלּוּי כִּי כֵּן טֶבַע

תֵּעָשֶׂינָה טֶבַע דָּבָר בְּךָ

כְּמוֹ שֶַׁתֵּן מִין חַיִּים לְמִלָּה

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשׂוֹת בְּךָ

יונה וולך

**********************************

את נושאת אליו את פנייך והוא מניח עליהן יד גדולה ומיד מתפשט בך חום רועד בתחתית הבטן כשהוא חופן את פנייך ולש אותם באדנות כמו פסל המעסה את החימר שלו ומתענג על התמסרותן כמו שודד ים החופן את מטבעות הזהב שלו בתוך ארגז המטמון שלו.

את יודעת שאת נרטבת בלי שליטה והדגדגן שלך מתכווץ כשהוא עושה מפנייך סמרטוט ואז סוטר לך. את נזכרת בפעם הראשונה הכמעט וונילית כביכול, אחרי הזיון הארוך, כשחלפת על פניו בדרך לאמבטיה והוא עצר אותך ולפת את כף ידך בעוצמה והכריח אותך לכרוע ואחז בעורפך והכריח אותך בכוח לקבל את הזין שלו אל תוך הגרון שלך ואיך להפתעתך מצאת את עצמך יונקת וחולבת אותו כאילו זה היה היעוד שלך עלי אדמות וזו היתה הפעם הראשונה בה חשת את החום הזה בתחתית הבטן ואת הנקודה הזאת באמצע הדרך בין הטבור לדגדגן שמתחילה לפרכס ולהתכווץ ויורה חיצים אל מפתח הלב ומשעבדת לך את הנשמה.

שנים, עד היום, כשאת נזכרת בספונטניות ובאכזריות בה הוריד אותך אז את נרטבת ולעיתים קרובות מוצאת את עצמך מאוננת. לפעמים גם מולו למרות שעד היום את עדיין קצת מתביישת.

ואת כמהה, כל כך כמהה ועורגת לרגע המסוים והמסומן הזה כשהוא אוחז לך בעורף או בשיער ומסמן לך בכוח לרדת. את כמהה לחוש בפיך ובלשונך את כלי הזין העבה והחם ואת כמהה לחוות את אותו רגע בו הוא מאותת לך שהוא מרשה לך לשמש אותו. ואת מתחננת בתוכך שירשה לך להגיע לסוף ושלא ישלוף את עצמו פתאום ויפנה להשתמש בך בכיוון אחר או בחור אחר. והדמעות שעולות בך אינן בגלל הרפלקס של הזין בגרון אלא בגלל הכמיהה העצומה שיתיר לך להביא אותו אל המקום הזה בו הוא מאפשר לך את פיסגת העינוג שלך -  להיות אחראית על הגמירה שלו. הרגע הזה, בו הזין הקשה מתחיל לפרכס ומתחילה הסידרה של הפעימות וההתכווצויות שתוכפות אחת אחרי השניה, הרגע הזה הוא אחד הרגעים המכוננים בחייך, לא פחות. וכאשר הזירמה החמה ניתזת אל פיך או גרונך או על פנייך אֲתְּ כמעט גומרת ובעצמך חווה ריגושים עזים שעולים מכיוון הרחם אל הדגדגן כמו גלים של ים סוער שנרגעים רק כאשר הם מרווים את שפת החוף.

בליבך שהלמותו הולכת ושוככת את מתפללת שירשה לך להיות נמוכה ומושפלת, הכי נמוכה ומושפלת שאפשר. ושם, במקום עוד יותר עמוק בנבכי הלב את שבה ומשתאה כמו תמיד על המסתורין הזה שהרשות שהוא מתיר לך להיות אסקופתו הנדרסת היא אמן הורתן של הכנפיים העשויות ריקמה של אור שמאפשרות לך לדאות גבוה גבוה ולשאוף עמוק אל ליבך את האויר החד פעמי של החופש.

.