.
אני מתעורר לפעמים בשעות הקטנות של הלילה והמחשבות שלי נודדות אלייך. אני לא רוצה שתבואי בחושך העמוק הזה בשיאה של אשמורת אחרונה. אני רוצה שתבואי עם אור ראשון ואז אולי אקום מהמיטה החמימה ואכין קפה חזק עם שלוש טיפות לימון ואצא איתך יחד לגינה להתענג על קסם של יום חדש לאור שמיים מחווירים.
************************
מוזר, היא אומרת, אתה יודע שבפעם הראשונה היית הכי ברוטלי אלי מכל מה שאני זוכרת. פיזרת עלי מתקפה ולא נתת לי רגע לנשום וממילא הייתי כל כך מרוגשת שעוד קודם בקושי נשמתי.
מעניין, אני אומר, כי לי דווקא נדמה שאני חורץ בך את ההיררכיה לא במכה אחת אלא בצעדים מדודים ומאפשר לך לחוות את הכניעה הולכת ומעמיקה בך כמו אותו בורג גדול שמסתובב וחופר לך בבטן התחתונה.
אני לא מדברת על הגישה שלך, היא אומרת. זה נכון שכל פעם אתה יותר ויותר קשה אלי ואני אוהבת את זה. אני מדברת על ההתנהלות הפיזית שלך אז. שכאילו היית אכזרי ומכאיב במיוחד בפעם הראשונה כדי לראות אם אני מסוגלת בכלל להתפשק עבורך ולהיות לך.
אני מחייך חיוך קטן אבל שום דבר לא נעלם מעיניה. למה אתה מחייך היא שואלת מהקצה של הפה ואני רואה פתאום איך העיניים שלה מתחילות לרעוד ויודע בוודאות שהיא שוב נרטבת.
אני מחייך כי נזכרתי, אני אומר לה. נזכרתי שגם אני הייתי במתח, אני אומר לה בגילוי לב.
***
אני זוכר שהייתי קצת מופתע ואולי קצת המום מכמה שהיתה יפה בעיני. אז גם הבנתי אל תוך העומק שגם אם קיים קשר בין 'להיות יפה' לבין 'להיות יפה בעיני' הם עדיין עשויים להיות שני דברים שונים.
וכשהיא נכנסה ידעתי שלא אפעל כפי שחשבתי שאפעל. נכון, אני אוהב להיות ספונטני אבל לא פעם מסתמנים לך בראש איזה ציור או תכנית כללית שעליה אתה מאלתר. אבל אז, כשראיתי כמה היא חיוורת וכמה היא פועמת ונרגשת הרשיתי לזאב הטורף להשתלט עלי ועשיתי בה מעל ומעבר למה שחשבתי שאעשה.
***
האמת, אני אומר לה, לא חשבתי אז שתישארי. הרגשתי שהגזמתי איתך.
טפשון, היא ממלמלת, ועכשיו אני גם מוודא שהיא אכן רטובה ונוזלת, כשהיית קשה אלי כל כך ידעתי שאתה מרשה לי להיות הכי קרובה. ידעתי שאתה קושר לי את הלב. נראה לך שתוכל להיפטר ממני אי פעם?
*******************************
וכשאת מרפרפת ובאה באשמורת שלישית, בשעת הזאבים, ואת יודעת שקשה לי את מחבקת אותי ושואפת אלייך את הריח שלי שאֲתְּ אוהבת אני מבין שהאור מגיע לא אחרי החושך אלא שהוא בא איתך, לא חשוב באיזו שעה.
***
שעת הזאבים
שְׁעַת הַזְּאֵבִים חוֹלֶפֶת
וְאָפֹר הַשָּׁמַיִם מַחֲוִיר
וּבִמְשִׁיכַת מִכְחוֹל
מַתְחִיל לִכְחוֹל
וּמוֹתֵחַ קַוִּים
שֶׁל תִּקְוָה מְהֻסֶּסֶת
וְאוֹפְּטִימִיּוּת זְהִירָה
(הַנּוֹלָדוֹת לֵדַת עַכּוּז)
וּמַכְנִיס לַלֵּב צְבָעִים
וְרֵיחוֹת וּטְעָמִים
שֶׁל בְּלוּז.
רֵיי צַ'ארְלְס שָׁר
עַל ג'וֹרְג'יָהּ
בְּמֵיתָרִים צְרוּדִים
וְאֵיימִי,
עִם עֲרָפֶל חוּשָׁנִי בַּגָּרוֹן*
שֶׁמְּזַיֵּן אֶת הַלֵּב
כְּמוֹ חַיָּה,
שָׁרָה
אַהֲבָה חֲבוּיָה
פּוֹעֶמֶת דָּם
וְעֶצֶב דַּק
מִסְתַּלְסֵל כְּמוֹ עָשָׁן
כָּחֹל
אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם.
* עִם שַׁבְרִיר דִּמְעָה
הוֹמָה
בְּצַד הָעַיִן
וּפְעִימָה
הַמַּקְשָׁה אֶת הַזַּיִן.
