רק פתי או ערל לב אמיתי יכחישו כי הנגיעה הזו היא דו-סטרית. נכון, ביחסי שליטה אומנם קיימת היררכיה, חדה וברורה וכואבת, אבל ברובד אחר, בין-אישי, בפינה שבין החיוך שבעין לקמטי הצחוק שליד הפה, קיימת הדדיות של שוויון אשר מטעמה מתנסחת המשוואה הבאה: באגפה האחד כל הכמיהות כולן, שלה ושלו ללא הבחנה, ובאגפה השני הנגיעה העמוקה שמגע אותה היררכיה נוגע בשניהם, נוגע ונוג?ה? ומפעים.
ולפעמים, בשעת רצון, כשאותה נגיעה מדייקת את עצמה כתער המפצל את חוט השערה ומתרחשת זרימה סוערת בין שני אגפי המשוואה ומתקיים בהם חוק הכלים השלובים – אזי קמה ומהדהדת בקול דממה דקה ומשתררת ביניהם עוצמה של חרדת קודש.
לאט
ל?אַט וּב?כ?א?ב
א?תּ נ?צ?ר?פ?ת
בּכוּר ה?ה?יפּוּך?,
מ?חוֹש?ך א?ל אוֹר,
חוֹם תּח?ת ה?כּפוֹר,
וּב?ע?ינ?יִיך? ה?רוֹע?דוֹת
א?ישׁוּר:
ה?מּג?ע ה?ז?ה הוּא טוֹב.
וּב?ר?ח?מ?ך? ה?מּפ?ר?כּס
א?ישׁוּר:
כּך א?תּ? רוֹצ?ה ל?א?הוֹב.
ל?אַט וּב?כ?א?ב
אַתּ נ?ש?ר?פ?ת
כּמוֹ דּפּים ר?כּים ש?ל ס?פ?ר
וּכ?מוֹ אוֹת?הּ צ?יפּוֹר
אַתּ ש?ב?ה ו?נוֹל?ד?ת
נ?ק?י?ה
מ?תוֹך ה?א?פ?ר.
*********************
עוֹמ?ד ע?ל ה?מּש?מ?ר
בּכ?ל ה?ר?ג?ע?ים ה?פּצוּע?ים,
בּתוֹך ה?צ?ל,
בּתוֹך ה?רוּח? ה?קּל?ה
ה?מּע?יר?ה י?צוּר?ים
ש?ל ח?ש?יכ?ה ל?ח?מוֹד בּך?
א?ת ל?צוֹנ?ם ה?מּכוֹע?ר.
נ?יצ?ב בּין כּל ה?י?ת?ר
ב?א?שׁ וּב?ד?מ?ע?ה,
פּוֹע?ם א?ת פּע?מ?י פּר?סוֹת
ה?ל?מוּת ה?ד?ם.
ל?אַט וּב?ש?ק?ט
וּב?יד?יע?ה
בּמ?ין פּש?טוּת טוֹב?ה
ו?אוֹפ?פ?ת
שׁוֹמ?ר ע?ל פּיס?ת
ח?י?יִך? ה?מּה?ב?ה?ב?ת.
פורסם בכלוב בינואר 2004
לפני 15 שנים. 2 באוגוסט 2008 בשעה 8:36
