.
ואם קודם לא ידעה איך תוכל לסרב לו באה המילה "עדין" והיתה זו ששכנעה אותה ללכת.
וכשהגיעה השעה 10 והוא שלח הודעה שהוא מחכה למטה, התעטפה בצעיף הסארי שלה ויצאה מהדלת בברכיים פקות ובלב רועד ופסעה אל מעבר לגדת התהום.
העירום הפיזי היה קל לה. גם הנגיעה, אחרי הרגעים הראשונים, הקשים והירידה במורד מדרגות ההיררכיה זרמה ואפילו עינגה אותה. אבל העירום הרגשי שנתבעה לו היה קשה עד בלתי אפשרי עבורה. החומות היו גבוהות מדי, חזקות מדי ומקפלות בתוכן את חוט ההוויה שלה. תהרוס את החומות ומשכת החוצה את חוט החיים.
עקב בצד אגודל הלך והכביד את ידו עליה פורם פה ומאחה שם והיא ידעה אושר עילאי כאשר הרשה לה לענג אותו כי שם היה המקום היחיד בו פגשה אותו כשהוא פתוח לרווחה וחשוף ולהרשות לה לשרת אותו כך היה מבחינתה הסמן האולטימטיבי לקירבה העוצמתית שחשה אי פעם בחייה.
****************
אין שריון כבד יותר מבריקדות הפלדה המכסות על הלב. כל תא בגוף ובנשמה זועק ומתחנן להיפתח ולחוש ולנשום לרווחה אבל אדני המתכת מסרבים להיפער. ואין מסור או סכין או מספריים שיודעים לחתוך או לנתק את אפודי המגן שחונקים את הגרון. ומי שאומרים שמה שלא הולך בכוח מצריך שימוש בעוד כוח לא מכירים אפילו את השיעור הראשון בהלכות העוצמה.
***************
רק כשהפסיק לדרוש לשווא שתיפתח ורק כשהפסיק לנסות בכוח למוטט את הכתלים של המחנק והאילמות; רק כשבחר לקבל על עצמו את גזירת נדרי השתיקה שהחיים גזרו עליה, אז ורק אז החלו להתמסמס המישקים שבין אבני החומה האימתניות והחל נצנוץ ראשון של שקיפות כמו דורך השחר. אכן, הוא מצא לבסוף את הפירצה בהגנת הברזל: כשלמד לאהוב אותה וכשהבין שהוא אוהב אותה הוא למד גם לאהוב את החומות שהקיפו אותה והיה מוכן לוותר על הריסתן ובלבד שיתאפשר לו לגעת לה בלב ושהיא תוכל בתורה לגעת בשלו. וככל שהיה גדול ממנה בכמה מספרים הרכין ראש בתודה כשהבין שבדרכה המיוסרת גם היא לימדה אותו משהו שהוא לא ידע: שהאהבה היא כל כך שברירית עד כדי כך שרק לה ישנה היכולת לחדור אבן ופלדה ורק היא יכולה לרפא פצעים בתוך הנשמה.
...בחששות גדולים ובחוסר רצון מצידו הביאה אותו הביתה והופתעה באופן דרמטי שאמהּ קיבלה אותו בזרועות פתוחות למרות דיעותיה השמרניות, פרוד – אפילו לא גרוש – מבוגר ממנה, אב לילדים; היא הופתעה ולא הבינה כשאמהּ אמרה לה כבר אחרי מעט מאוד זמן שהיא מאושרת שהיא מצאה אותו.
שמת לב שאת מדברת כשאת על ידו? שאלה אותה. ולא, היא לא שמה לב.
מהרגע שנכנסתם, אמרה לה אמהּ עם דמעות בעיניים, עבר לך הגמגום כאילו מעולם לא היה. אז איך לא אוֹהַב אותו?
תם אך לא נשלם
.