מכתבים לקורדליה

.

הָעֲנָנִים

הָעֲנָנִים

כְּבֵדִים כְּבֵדִים

כְּמוֹ שָׁדַיִּיךְ,

כְּמוֹ הָאֲשָׁמוֹת שֶׁל לַיְלָה

אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁקָרִים שֶׁל יוֹם.

הָעֲנָנִים

תְּפוּחִים, רַכִּים,

כְּמוֹ עֶרְוָותֵךְ

הַגְּלוּחָה, כְּמוֹ נוֹצוֹת עִינוּג

סְפוּגוֹת בְּרֵיחוֹת תְּשׁוּקָה.

הָעֲנָנִים

מְבַתְקִּים בְּאֶלֶם

אֶת בְּתוּלֵי הָאֲדָמָה

מְבַכִּים בַּחֲשֵׁיכָה אֶת כְּאֵבָם

שֶׁל הַיְּלָדִים.

הָעֲנָנִים

יוֹרְדִים נָמוּך,

כַּמָה חֲלָשִׁים הֵם.

אֲפִילוּ מַיִם אֵין הֵם יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק.

שוּטִי לָךְ

שוּטִי בְּסַבְלָנוּת

אֶל חוֹפֵי הַחֲמַקְמַקּוּת

וְשָם נְטִי אֶת אָהֳלֵךְ.

עַרְפִילֵי הַבּוֹקֶר

יַעְטוּ לָך גְּלִימָה

יַחְבְּשוּ עֲטָרָה

לְרָאשֵך הַפָּצוּע

עֵת תֵשְבִי

עַל כֵּס מַלְכוּתֵך

הַגַּלְמוּד.

נוּחִי לָךְ

בֵּין חֲבַצָּלוֹת הַמַּיִם,

עֵינַיִיך כְּמוֹ עָשָן

הַגוֹחֵן אֶל פְּנֵי היָם

נוֹשְאוֹת תְּשׁוּקָה

לְמָקוֹם אַחֵר

לְזְמַן אַחֵר.

אֲבָל הַיּוֹם

בְּתוֹך חִיבּוּק

הַמַּיִם וְהַזְּמַן

לֹא נוֹתַר עוֹד סִימָן

שֶפַּעַם הָיִיתְ שֶלִי.

.