מכתבים לקורדליה

.

כל אימת שאת כורעת מתפתלים בתוכך פרפרים שכנפיהם עשויות מקורים של אור ואבק כוכבים. הדגדגן שלך מתעוות ומשדר לך שגם הוא רוצה, לא רק הלב. וכשאת גוחנת לנשק את רגליו וכשאת יודעת שעוד רגע תילָקחי ביד קשה ובלתי מתפשרת נעשה לך קשה לנשום והדופק שלך מזנק לשמיים.

כל אימת שהוא אוחז בציצית שערך ודוחף אותך בגסות אל עבר הזין ודורש ממך באדנות לשרת אותו את מרחפת בעיוורון כי כשהוא הופך אותך לשפחת המין שלו ומתייחס אלייך כמו אל אחרונת זונות הרחוב את רק מרגישה איך הוא מקרב אותך ומרשה לך להתרפק.

כל אימת שאת כורעת עירומה כביום היוולדך ומושיטה ידיים בתחנונים – או בתחתונים – המילים קופצות ומסתלסלות ומתבלבלות לך בתוך הלהט של התשוקה – את יודעת שאת רוצה שיקרע מעלייך בגסות ובפראות כל גילוי של כבוד או גאווה או עקשנות.

כל אימת שאת מגלה שבסוף של כל הסופים מה שאת רוצה הוא לשמוע שהוא בוחר בך להיות לו הלב שלך עומד לנתר ולצאת מהמקום. והכּוּס מחרה מחזיק אחריו.

************************

עִנְיָן שֶל אֲוִירָה

לַח אֲוִיר הַיָּם,

נוֹגֵע וּמְשַחְרֵר שַׁפִירִיוֹת           שְׁקוּפוֹת

נָמוּך בְּתוֹך הַבֶּטֶן,

כְּמוֹ כַּף שֶׁמְעַרְבֶּלֶת

רְסִיסִים שֶׁל אֵשׁ

כּוֹפֶתֶת

וְהַפָּנִים,

הַפָּנִים כְּמוֹ גּוּף עֵירוֹם, כָּבֵד

לְלֹא הַשֶּׁמֶשׁ הַנֶּחְבֵּאת

וְהָכֹּחַ,

כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה

הַמִּתְעָרֵב

הָרוֹדֶה בִּקְצוֹת שָׁדַיִיךְ

מְמוֹלֵל אֶת עוֹר שְׂפָתַיִיךְ

וּמַרְעִיד כְּלָיוֹת וַלֵב.

כְּמוֹ אֶבֶן מְחוּסְפֶּסֶת

בִּתְשׁוּקָה לְהִבָּקַע

אֲתְּ נֶאֱבֶקֶת

לְפָשֵׂק,

הַצֵּל עוֹבֵר וְאֲתְּ זוֹחֶלֶת אַחֲרָיו

חָנוּקָה וּמִתְבַּיֶּשֶׁת

עַד קָצֶה

דְּמָעוֹת רוֹתְחוֹת אֶת תְּשׁוּקָתֵךְ

לִרְקוֹד,

רִיקוּד עֶרְוָוה נִבְקַעַת,

עָלֵי הַלּוֹטוּס הַכּוֹתְרִים

תּוֹכֵךְ בִּנְקִיטָה

כּמוֹ לַחַש נְחָשׁים         נוֹשְׂאִים

רֹאשָׁם לַשֶּׁמֶש,

גַּבֵּךְ צְמַרְמוֹרֶת וְקִידָה.

אַתְּ חוֹר  שָׁחוֹר,

מִילִים וָאוֹר

אֵינָם עוֹזְבִים מִמֵךְ.

הִינָּךְ סִירָה, שְׁבוּרִים הֵם מְשׁוֹטַיִיך

עוֹגְנֵךְ קָרוּעַ וּמוּשְׁלָך

כְּמוֹ צְעִיף הַמִּסְתּוֹרִין

וְצַוָוארֵךְ מוּשָּׁט, סַקְרָן

מְבַקֵשׁ לוֹ יָד לוֹפֶתֶת,

לְצַיֵית לְקוֹל הַצֶּבַע וְהָרוּחַ

הַלּוֹחֵשׁ בָּעֲרֶפֶל הַמִּתְרַחֵק

לְסַמֵּן בַּחוֹל אֶת שְׁמֵךְ,

לָשֵׂאת לַיָּם תְּחִינָה בְּצֵל הַמַּיִם

לְקַבֵּל אֶת מִנְחָתֵךְ

בְּעֵינַיִים רוֹעָדוֹת

וּבִצְהוֹב פְּרָחִים שְׁזוּרִים

בִּשְׁעָרַיִךְ

עוֹלִים יוֹרְדִּים עִם פְּעִימוֹת הַגַּל

וְעִם מִלְמוּל הַדֶּכִי

הַנִּפְרָד

בִּלְחִישָׁה דַּקָּה

כְּמוֹ קוֹל יְמֵי חַיַיִּךְ.

*****************

כל אימת שהסערה שוככת ואת בלגאן אחד גדול עם שיער סתור ופנייך האדמדמות מהסטירות מרוחות בזרע, דמעות ואיפור מרוח ואת מרגישה כמו מדאם בטרפליי שהתפלשה בבוץ הלב שלך קופא כשאת רואה איך הוא מביט בך ואז כשהוא אומר - את כל כך יפה עכשיו - את הופכת לשלולית ונמסה כמו דונג המשתחווה אל הנר.

.