.
"תַּגִּידִי מִיָּד אִם אֲנִי מַפְרִיעַ
הוּא אָמַר כְּשֶׁנִּכְנַס מִבַּעַד לַדֶּלֶת
וַאֲנִי תֵּכֶף מִסְתַּלֵּק
קלישאת בדסם חבוטה גורסת מצב שבו שולט חופר לנשלטת ואומר לה את לא שווה שיזיינו אותך בכּוּס. את שווה רק לזיון בתחת. אם הוא גם כייס אנרגיה אזי יאמר 'ראויה' במקום 'שווה', כדי להיראות מתוחכם.
ויש אווזות פותות שקונות את זה. שמסכימות להיכנס למערכת יחסים – בואו נקרא לילדה בשמה האמיתי – למלכודת פתאים – שבה היא לא נחשבת והצרכים שלה מוגדרים על ידי נוכל.
כי גברים אמיתיים, גם אם הם סוטים, אוהבים אשה גומרת.
גברים אמיתיים אוהבים לראות אישה גומרת. אוהבים לראות את העיניים שלה נפערות בהשתאות מיוחמת ברגע שהיא נחדרת ואוהבים לראות אותה נחרדת כשהיא מבינה שהזין שלו מנהל עכשיו את העניינים עבורה ומוביל אותה בדרך שעוד רגע תהפוך עבורה לדרך ללא מוצא: דרך שנגמרת בפיצוץ. או בביקוע. או בפירכּוּס.
כי גברים אוהבים, מה זה אוהבים? נטרפים כשהם מרגישים איך הכּוּס מתחיל בסדרה של התכווצויות בלתי נשלטות ואם הוא גבר רגיש ולא בהמה – כלומר בעל עור רגיש – הוא יכול לחוש את הסדרה של המתזים הכמעט בלתי מורגשים שאופפים את הזין שלו כמו בג'קוזי בזעיר אנפין.
ויש שם רגע, ורגע הוא הרי יחידת זמן בלתי מדידה, נאמר, שבריר ארוך של שניה, שהיא לגמרי לגמרי שלך – גם אם אתם ונילים הֶטֶרוֹ-חנוניים להחריד. אבל אם אתם בדסמיים אז בכלל. אז הבָּרִיח ננעל בנקישה, שטרי המכר נחתמים והצ'אקרה השניה שבמורד הבטן מתעוותת ומפרכסת ומרגישה כמו לוע של תותח נפוליאון ברגע שכדור הברזל הרותח נורה מתוכו.
ואז אנחנו נותרים רק עם השאלה אם אתה ראוי בכלל לזיין בכּוּס או רק בתחת.
אַתָּה לֹא סְתָם מַפְרִיעַ
הֵשַׁבְתִּי לוֹ
אַתָּה מְטַלְטֵל אֶת כָּל קִיּוּמִי
בָּרוּךְ הַבָּא"
אווה קילפּי
תרגום רמי סערי