לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

RIS

מכתבים לקורדליה

קרדיוגרמה.

יום עוד יבוא
בין כה וכה
סוף לנדודי יביא עמו.
לפני 16 שנים. 16 בנובמבר 2008 בשעה 18:32

וכשהחשיכה יורדת ואת כלואה בתוך הגוף המופלא שלך, נטולת עור והגנות, כשכל זיע אויר מכאיב לך אנושות ועינייך מפכות עצב רטוב ואת מבקשת בשקט ישועה וגאולה, אני מביט בך ושותק.
מסכי זכוכית עבים עוצרים את ידייך הפשוטות אלי בתחינה ואת רואה איך אני מנסה להאיר את מבטי ולפלח את האפלה ולהקרין לך אלומות של תקווה שיקלו על הכאב וימנעו ממך לכ?בות עד לאותו זמן שבו יבוא אותו מישהו שאנחנו אולי סומכים עליו ויביא עמו שוב את האור וי?מ??ס את כל המחסומים וידי שוב תהא מחליקה על שיער המשי שלך ואראה שוב איך החיוך נולד בך ומאיר את עינייך אל ימים אחרים.


When you’re weary, feeling small,
When tears are in your eyes, I will dry them all;
Im on your side. when times get rough
And friends just cant be found,
Like a bridge over troubled water
I will lay me down.
Like a bridge over troubled water
I will lay me down.

When you’re down and out,
When you’re on the street,
When evening falls so hard
I will comfort you.
Ill take your part.
When darkness comes
And pains is all around,
Like a bridge over troubled water
I will lay me down.
Like a bridge over troubled water
I will lay me down.

Sail on silvergirl,
Sail on by.
Your time has come to shine.
All your dreams are on their way.
See how they shine.
If you need a friend
Im sailing right behind.
Like a bridge over troubled water
I will ease your mind.
Like a bridge over troubled water
I will ease your mind.

&feature=related
גרניקה​(נשלטת) - בנשימה אחת (בדיוק כפי שנכתב?).
לפני 16 שנים
RIS - כן, כך.
לפני 16 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - בדיוק המילים שהיו חסרות לי הלילה
יש לך מניות בחברה ליצור טישו ?
לפני 16 שנים
RIS - לא, אני דווקא חבר באגודה סודית שנלחמת בכריתת עצי הגשם...
אני מאמין שדמעות רוחצות את העולם מאבק ולכן אסור לנגב אותן...
לפני 16 שנים
Lady Izadora​(שולטת){השד} - מעולה .
סופסופ מצאתי את יעודי בעולם .
לפני 16 שנים
ginger - יש שירים שאנחנו שומעים כל חיינו ואפעם לא באמת מקשיבים להם, עד שנולד רגע אחד, רגע אחד, שפותח את איברי ההקשבה לדבר שאנחנו מכירים מימים ימימה, ואז, אנחנו באמת מקשיבים, ומגלים את הדבר שתמיד ידענו, והיה לידינו אבלמבינים אותו אחרת, עמוק יותר, בשל יותר.
דברים ישנים מקבלים ניחוח חדש ותובנות חדשות נולדות.
חבר טוב שלי מתאר את המצב הזה כמו לחם ויין על שולחן.
את הלחם אנחנו צריכים טרי וקריספי בעוד ככל שהיין יהיה ישן יותר, הוא ישתבח.
ישן וחדש.
וכמובן,
עוד משהו כחול.. כמו כלה.

חיוך טהור מהול בדמע.


ג'ינג'ר.
לפני 16 שנים
שפחריפה - זה כל כך עצוב, ולא, לא שאין מה לומר בזכות העצב,
רק שכאן הוא מהול בהחמצה (ואולי עצב תמיד כרוך בהחמצה), כמעט אבל.
אני לא מנסה כאן לנחש את מה שכתבת ככותב, אלא יותר על התחושה שלי כקוראה.

ורגע לפני ששלחתי עלתה לי בראש השורה הזו - "הביאה לי שיר עצוב , עצוב, עצוב עצצצצצצוב, עשתה אותי מאושר".
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י