מכתבים לקורדליה

עוֹדֵךְ חוֹקֶרֶת אֶת
דִּבְרֵי יְמֵי הַכְּאֵב,
הַזֶּרַע הַמְּחַלְחֵל אֶל
שְׂרִיגֵי נַפְשֵׁךְ,
אֶל בֵּית הַגִּדוּל
שֶל הָאַהֲבָה.

אֲתְּ שָׂמָה עַצְמֵךְ
כְּפִתְיוֹן לִלְכּוֹד
בּוֹ אֶת עַצְמֵךְ,
לְהַעֲלוֹת בָּרֶשֶת
כָּל שְיָיר שֶל גַּאֲוָה
שֶאֵינֶנָה בִּמְקוֹמָהּ.

עוֹדֵךְ לוֹמֶדֶת
אֶת הִדְהוּד הַיִּסוּרִים
הַבָּאִים אֶל גּוּפֵךְ
וְאֶל לִיבֵּך כְּמַלְאָכִים
בִּשְׁלִיחוּת נִכְמֶרֶת
שֶל שַׁלְוָה.

אֲתְּ מִתְפַּתֶּלֶת,
חוֹלַת אַהֲבָה שֶכְּמוֹתֵךְ,
מִתְקַפֶּלֶת,
נוֹטֶפֶת תְּשׁוּקָה נְטְרֶפֶת
אֶל אוֹתוֹת הָעַבְדּוּת
הַמְּצַמְרֶרֶת אֶת רַחְמֵךְ.

עוֹדֶך שׁוֹאֶלֶת עַל
חִידַת הָחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת,
הַלַּהַט הַשֵּׁמֵימִי,
הַכְּאֵב וְהַגַּאֲוָה שֶּאֲתְּ
סוֹפֶגֶת בּעֵת לֵכְתֵּךְ שֶׁבִי.
לֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרָיו.


* פתאום נתקלתי בפרסום הזה מלפני שש שנים ומעלה והיה לי בא להביא אותו לכאן, לטובת מי שלא יצא להם לראות אותו אז ובעיקר לטובתי.