מכתבים לקורדליה

.

את משתגעת כשמורידים אותך לרצפה ומראים לך איך את מתפלשת סתורת שיער ברוק ושתן וזרע. וכשרגל גסה על הצוואר שלך דוחפת לך את הראש ומסמנת לך שאת בהמה של זין את מסמיקה כשאת קולטת שאת שוב נרטבת ושהכוס שלך שוב מתכווץ וזיקים של צמרמורות נושכים את חור התחת ששוב מתחנן שיאנסו אותו וששוב יבהירו לך בבוז ובעוצמה בדיוק מה את ואיפה המקום שלך.

שְׂפָתָיִיךְ אֲדוּמּוֹת מִדָם,

בּוֹהָקוֹת כְּאוֹר

רָחוֹק, קֵהֶה.

אֵגֶל אָדוֹם

בְּזָוִית פִּיךְ,

תָּלוּי וְקַיָּם

כְּמוֹ דִּמְעָה זוֹהֶרֶת,

כְּמוֹ שְׁקִיעָה בּוֹעֶרֶת

הַבּוֹעֶלֶת אֶת מֵימֵי הַיָּם.

נְשִׁימוֹתַיִיךְ כְּעֵדֶר סוּסִים

חוֹפְשִׁיִים

הַשּׁוֹטְפִים אֶת צֶלַע הָהָר.

חַזֵךְ עוֹלֶה וְיוֹרֵד

בְּשִׁגָעוֹן,

אֲתְּ נִלְחֶמֶת עֲל אָוִויר

וְעֵינַיִיךְ הַסּוּמוֹת, הַמְּלֵאוֹת

מוּפְנוֹת כְּלָפֵּי הָאוֹר

כְּמוֹ בּוּטִיצֶ'לִי.

כְּמוֹ וֶרְמִיר.

יָדִיִיך הַכְּבוּלוֹת

נִישָׂאוֹת בְּתְחִינָה

שֶׁנָבְטָה בָּךְ

מִיָמִים רְחוֹקִים.

אֲתְּ רוֹעֶדֶת בְּתוֹכֵךְ.

אֲתְּ רוֹקֶדֶת בְּתוֹכֵךְ.

אֶת כְּנִיעַתֵךְ אֲתְּ מַצִּיגַה

בְּגַאֲוָה.

אֲתְּ שָׁרָה בְּתוֹכֵך אֶת שִׁירַת

הָאַהֲבָה.

אֲתְּ נוֹשֵׂאת אֶת פָּנָיִיך

כְּמוֹ צְלָב,

אֲתְּ אוֹמֶרֶת בְּאֵלֶם

פְּסוּקֵי קְרִיעָה

בְּשָלוֹש שָׂפוֹת,

לֶחְיֶיך מִתְרַפֶּקֶת

עֲל הַיָּד

הַמּוֹחָה מִתוֹךְ נַפְשֵׁךְ

אֶת כָּל הַדְּמָעוֹת.

.