.
כאשר חלפה אליס מבעד למראה ועברה לצד השני גילתה שהצל שלה נשאר אחריה והיא עירומה כפי שמעולם לא היתה עירומה. קאנט שאל, בצדק, איך זה שמול המראה הימין הופך לשמאל וההיפך אבל הלמעלה נשאר למעלה והלמטה נשאר למטה.
וכמו השאלות הטובות ביותר גם השאלה הזו נדונה להדהד לתמיד את סימני השאלה שלה.
****************
את זוכרת את היום ההוא בו נפשך העירומה מעור רטטה והציפה דמעות אל תוכך.
רצית שיבוא ויחבק אותך בקסם ידיו וזרועותיו אשר אין כמוהן לדעת לערסל את געגועייך לשקט.
המחשבות קרעו אותך. כבר אינך יודעת כלום. שכחת מי את. שכחת מה את רוצה. כבר אינך יודעת מתי את שם בשביל עצמך ומתי בשבילו ואת כבר לא יודעת אם זו את שמשעבדת את תשוקותייך לרצונו או שהוא זה המשעבד את רצונותייך לתשוקתו.
וכאשר בא ולא שעה לתחינתך, כרעת ונשאת אליו ידיים וליבך שתת דם וביקש שרק יעטוף אותך בחיבוק דומם, שזה כל מה שאת יכולה שיקרה עכשיו, שירחם עלייך וכאשר אטם את עצמו אל תחינתך ונשה בך את חמדת תשוקותיו ביד קשה וגסה, חסרת כל רחמים רצית לָמוּת.
ומתוך שחלומך נשא אותך זה מכבר לקיים את רצונו ומתוך שלאט לאט החלו כנפייך נפרשות אל תשוקתו החלה עוברת בך תשוקה אשר לא ידעת כמוה מעולם.
לאט לאט גירש החום שהביא עמו כאשר נכנס בדלת את גלידי הקרח שקרשו בעורקייך ובבטנך, לאט לאט את נמשכת במעלה מד החום של תשוקתו ובתוכך קמה השתאות גדולה נוכח החשמל שהחל מפכה בך עם מגע ידו הגסה וקולו המצווה והקשה ואדנותו שהקימה בך עדנה מפעפעת וממיסה.
ובעוד העוצמה מגרשת את שרידי העצב והחולשה שמילאו אותך רק לפני זמן כה קצר את מרגישה שוב איך העשייה הזו שלו בך מאבדת אותך לדעת מי את ומה את ומהיכן באת, ואת מרחפת בין העולמות כמעט אבודה לחלוטין כשרק הנוכחות שלו משמשת לך עוגן והידיעה שהרבה יותר מאשר רק גופו נמצא שם איתך.
והידיעה הזו, דרך כל מסכי העירפול והריחוף, הידיעה שהיד הקשה והפולשנית והמשפילה היא גם היד התומכת והממקדת, אותו גשר על פני מים סוערים שנוכחותו מותחת עבורך, הידיעה המסוימת הזו שמפוצצת בך ריגוש ועוצמה ורוך באותו הזמן – האין היא בעצם ידיעת הָאַהֲבָה?
*****************
שום דבר בחיים האלה אינו קבוע מלבד כתובת הקעקע המלובנת בתוך הנשמה שלך שממקמת אותך נמוך, כל כך נמוך עד שאינך יודעת את נפשך מרוב אושר. מעגל החושך והאור הוא מחזור, כמו אביב וסתיו והוא יודע להחליף ימין בשמאל אבל כשבחרת בדרך השעבוד לעבוד את הזין ולהיות עמוק למטה בחרת להישאר בתוך המראה.
.
