סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוצמת המילים ומבט העיניים

מילים...מילים...והעוצמה שלהן...בדרך בה הן נאמרות.
ומבט העיניים ...החודרניות...שמעבירות את המילים ללא ניע שפתיים.
והשילוב בינהם כשהוא מביט בך...ואת מבינה הכל.
לפני יום. חמישי, 19 בספטמבר 2019, בשעה 14:29

 

 

 

 

 


איך אפשר לתפקד בכלל אחרי השעות האלה.
כיצד להמשיך ביומיום כאילו הכל כרגיל.
אבל...את לוקחת איתך את הכל עמוק בפנים.
ויודעת...בקרוב שוב תרגישי שלמה עם עצמך.
כשאת חשופה פעורה ומוגנת מולי.
וכמו שענית בשיא הטבעיות לשאלתי..."מצאת בי אותך".
התשובה הכי אמיתית שיש.

 

 

 

 

 

 

לפני יומיים. רביעי, 18 בספטמבר 2019, בשעה 11:04

 

 

 

 

 

בשלמותו...גם הלב ובעיקר הראש סוערים מרגשות.
ואולי...זה דבר שלא חווית הרבה זמן כי אולי...את לא נפתחת מהר לאנשים.
אולי...את עושה סינון ולא נותנת להתקרב אלייך...לנשמתך.
אך באתי הגעתי הבטתי ונגעתי בך כל כך עמוק...בלי לגעת בך פיזית.
נתתי לך תחושה אחרת של אמון קירבה ובעיקר להרגיש...כדי שתביני.
וככל שיעבור הזמן אעמיק בך את התחושה הזו אחדור יותר ויותר עמוק אל תוך ליבך ונישמתך.
למרות שאנו בשר ודם ואיננו עשויים מברזל אמגנט אותך אלי כמו מגנט.
אגרום לך להיתמכר אלי כל פעם יותר ויותר עד שלא תוכלי בלעדי.
אתן לך להכיר את כל הצדדים שבי על כל רבדיי ואפנה לך מקום לצידי.
אעטוף אותך בשכבת מגן אנושית שתשמור עלייך....הרי הבטחתי לך זאת.
וכך ארצה אותך...זועקת בלחישה רפה מחכה ללטיפה רכה.
יורדת על ברכייך מולי ממתינה לחניקת צאוורך בידיי.
אפרום את כאבך ליבבה רמה המבקשת למלא את החלל.
רוצה אותך פוערת נקבייך מתחננת שאמלא אותך בעוצמתי.
רוצה אותך סוגדת מעריצה את כל אברי גופי משוועת לספקני.
מדממת את ליבך למעני ומלקטת עוד ועוד זכרונות מהוויתנו.

 

 

 

 

 

לפני 4 ימים. שני, 16 בספטמבר 2019, בשעה 11:03

 

 

 

 

 

להביא אותך למצב של פיק ברכיים ולא...ממש לא מפחד.
שתתנדנדי בהליכה שלך ולא...ממש לא בגלל שאת שיכורה.
לתת לך ליפול אל בין הידיים שלי ולא...ממש לא בשביל לנצל אותך.
לגרום לך לשכוח את...ולוותר על הגבולות שלך ולא...ממש לא כדי לשנות אותך.
לקבל ממך את המושכות ואת ללא שום פחד מהתהום שנמתח תחת כל צעד ליד הקצה.
ואת...נפעמת לראות להריח לטעום לגעת לשמוע אותי בכל נקודת זמן.
את יודעת בדיוק מה אני צריך ורוצה את יודעת בדיוק מה את רוצה.
את מוצאת את נקודת המשיק שמצליבה את הרצונות של שנינו ומאחדת אותה.
ויודעת כבר לבד...היכן למצוא את הרוגע שלך...שמסעיר אותך.

 

 

 

 

לפני 5 ימים. ראשון, 15 בספטמבר 2019, בשעה 14:21

 

 

 

 

גם אם אעניק לך קולר ואענוד לצאוורך לא הוא שיגדיר אותך.
גם אם תקראי לי מבוקר עד ערב "אדוני" לא זה מה שישנה את המהות שלנו.
גם לא סשן כזה או אחר שאעביר אותך יהפוך אותך למישהי שאת לא.
גם לא סימנים שאסמן על גופך יגרמו לך להיות משוייכת.

אבל...

מה שאת מרגישה מבפנים...גלי החום שעוברים בגופך...אותם את לא יודעת לסביר.
ההבנות שלך כלפי מה שיש ביננו...בלי שאני אומר לך מילה.
כל מה שמציף וממלא אותך באושר וגורם לך בדיוק את מה שאת זקוקה לו.
הם אלה שיתנו לך להבין...הכל.

 

 

 

 

 

לפני 6 ימים. שבת, 14 בספטמבר 2019, בשעה 13:16

 

 

 

 

כמה נמוך את מוכנה לרדת...ולא אני לא מתכוון לרדת לי ולמצוץ לי את הזין. אני מתכוון גם כשארצה שתרדי אל מתחת לריצפה את לא תהססי?
כמה עמוק את מסוגלת לאפשר לי לחדור אלייך...ולא אני לא מתכוון לחדירה של הזין שלי לכוס או לתחת שלך. אני רוצה לחדור לכל מהלך של חייך. את מסוגלת להבין את זה?
כמה כאב את יכולה לספוג למעני...ולא אני לא מתכוון רק לכאב גופני שאכאיב לך. כי אם לכאב הפנימי שתרגישי בכל פעם שאלך אחרי שהסערתי אותך ועד שאחזור. את מסוגלת להתמודד עם זה?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. שישי, 13 בספטמבר 2019, בשעה 12:23

 

 

 

 

את יודעת להגיד במילים מה עובר לך בגוף?

את יודעת להסביר את ההרגשה שעוטפת אותך?

את יודעת להגדיר איפה המקום שאת מרגישה בטוחה?

את יודעת לתאר מה הלב שלך מנסה להגיד לך?

את יודעת להבהיר לעצמך מה מתחולל לך בתוך הראש?

את מסוגלת להבין את כל מה שעובר עלייך בכל רגע ורגע?

את מסוגלת להפנים שכל התחושות האלה שלך לא יעזבו אותך אף פעם?

את מסוגלת לשער לעצמך שזה רק ילך ויתחזק?

את מסוגלת לומר לעצמך ולהאמין שככה חשבת שיהיה?

 

 

 

 


את...כן את.

 

 

 

 

 

לפני שבוע. חמישי, 12 בספטמבר 2019, בשעה 10:40

 

 

 

 

 


לילה גם בשעת יום שכזה...מגיע רגע ארוך ומתמשך.
כשהמח עובד כי לעולם הוא לא ריק ממחשבות.
והלב פועם לו בחוזקה כי הוא תמיד מלא ברגשות.
בדיוק אז...בשעה שזה פורץ בך.
המילים זורמות להן כמעט ללא שליטה.
מבלי לחשוב יותר מדי.
דרך אצבעותיי כמו מנגינה שמתנגנת.
מבלי יכולת לעצור מלספר.
את כל מה שחבוי עמוק בפנים.
את כל מה שגופי רוצה לצעוק.
את כל מה שפי רוצה ללחוש.
את כל מה שיכול להיות...ועוד יהיה.
והרעב הזה...אלייך שמתעצם ולא מרפה.
עוד רגע ואתפוצץ עלייך.
ואת במבטך שאומר כבר הכל.
תתנפצי לרסיסים ותרגישי...הכי שלמה שרק אפשר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שבוע. רביעי, 11 בספטמבר 2019, בשעה 14:36

 

 

 

 



ואת...צעד אחר צעד פסעת קדימה לקראתי.
בחנת.
שאלת.
חקרת.
הכרת.
שאלת.
חשדת.
חששת.
שאלת.
נרגעת.
התקרבת.
רצית.
הזית.
השתוקקת.
התרגשת.
נפגשת.
הובכת.
הסמקת.
השתדלת.
התמסרת.
גמרת.
הענקת.
הוארת.
קיוות.
השתוממת.
נאלמת.
בחרת...

 

 

 

 

 

לפני שבוע. שלישי, 10 בספטמבר 2019, בשעה 13:37

 

 

 

 

 


את עדיין לא שבוייה וזה לא משנה מה עובר בך בפנים.
גם אם את מרגישה עמוק בתוכך שאת במקום הנכון בשבילך...חכי...עדיין לא הרגשת כלום.
למרות כל מה שאת מרגישה...זה רק קצה הקרחון.
בתוך כל הסערות שמתחוללות אצלך...את עדיין לא ראית הכל.
גם כשהלב שלך פועם בצורה אחרת מהרגיל...הוא עדיין רחוק מלהרגיש את השיא.
ההבנה הברורה כבר ישנה...שליטה ויחסי שליטה הן לא רק עניין של זין כוס ואורגזמות.
לא רק קשירות הצלפות סימנים של מכות והשפלות.
ממש לא כינויין וגינונים טקסיים כאלה או אחרים וגם לא הקולר שעל הצאוור.
את כבר הבנת...כשזה מגיע ממקום נכון נקי טהור ואמיתי...העוצמה אדירה.
ובהחלט העוצמה והעומק לא נמדדים לפי עומק ועוצמת החדירה של הזין שלי בגופך.

 

 

 

 

 

לפני שבוע. שני, 9 בספטמבר 2019, בשעה 11:10

 

 

 

 

 

כמעט מהרגע הראשון שבו פרצתי לחייך ומשם לליבך.
מהשניה שהנחתי לטרוף שיש בעייני לסמן אותך בשבילי.
ואת כל כולך באי שקט מבורך מבחינתך כשאני משוטט כרצוני במחשבות שלך.
ממלמל מילים בשקט קרוב לאוזנייך וכך מכשף אותך עוד בטרם אניח שפתיי על גופך.
שולח אותך להתמוסס בתוך רצון משווע הרבה לפני שאטעם מגופך.
מוציא ממך את האויר שאת נושמת מבלי להניח יד על צאוורך.
ויודע...לתת לך את הדרך לנצח את הכאב שאת מייחלת לו.