Dom Burnout refers to a period of fatigue experienced by D-types (most commonly those in 24/7 TPE dynamics) that involves lack of a desire to dominate a partner with enthusiasm and may or may not have other symptoms conducive with depression, mild anxiety, lethargy, general malaise and drop.
Dom burnout usually occurs when the dominant overextends their domination past the resources they have to commit to dominating, frequently because they have overestimated what they can reasonably commit to with their current resources.
Dom Burnout may last a few minutes to a few months depending on the context of the situation.
If experiencing dom burnout, the best solution is often to take a break and take it easy.
This can be done by ordering the s-type to take on more duties temporarily to decrease their free time and increase the d-type's free time, or by sending the s-type on a short vacation, for example, a weekend at a spa or with friends and family.
In many cases it will help to seek the assistance and counsel of other dominants that are currently not suffering from dom burnout to help reinstate an appropriate dominant attitude.
אני חושבת שזה מה שקרה.
אני חושבת שזה מה שקרה ולא יכולתי להסביר, פשוט הרגשתי שאני לא יכולה כרגע, שהמתג השתנה משולטת לנשלטת.
הרגשתי אבודה, חסרת השראה ומרוקנת, הרגשתי שאיכזבתי אותו, הכלבלב שלי, העבד שלי. זה היה בדיוק אחרי שהוא עשה משהו שלא היה צריך לעשות, לגמרי בטעות וציפה להענש. אבל לא יכולתי. לא הצלחתי להביא את עצמי לפקוד עליו עונש ולקחת ממנו את האשמה שידעתי שמכרסמת בו. רק רציתי שישכח מזה, ויסלח לעצמו.
בבלוג שלו, שהוא כותב בכל יום, הביע את הרגשת הפחד שלו, פתאום הוא לא היה בטוח אם הכל מתפרק, אם אני לא מעוניינת בו יותר, אם דעתי השתנתה. הוא לא ידע מה קרה אבל הרגיש את השינוי באישיות שלי. במקום גברתי הוא קרא לי בשמי הפרטי והייתי אסירת תודה.
עצם העובדה שאנחנו לא יכולים להיפגש הופכת את כל האינטראקציה להרבה הרבה יותר מאתגרת ומתסכלת באותו הזמן. בעוד שאני כשולטת יכולה פשוט לפקוד עליו לעשות משהו כדי לקחת ממנו את החששות והפחד, להדריך אותו לציית לי ולדרוש כניעה - איזה כלים יש בידיו כדי לתמוך בי כשאני צריכה?
הוא עבד, וכרגע זה וירטואלי. מה הוא יכול לעשות כדי להראות יוזמה ברגעים שבהם קשה לי? או בכללי? הרי כל הפעולות שלו מוכתבות על ידי.
הוא לא יכול לשבת לרגליי ולתת לי עיסוי או להכין לי כוס תה, הוא לא יכול לסדר או לבשל בשבילי.
אז אני שואלת את עצמי - מה הוא כן יכול לעשות?
ואין לי רעיונות.
~Panel