הפעם הראשונה שאני מעלה פנטזיה על הכתב.
אשמח לתגובות בונות.
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
"את נראית לא מרוכזת"
הוא אמר במבט כמעט מודאג, כשהרימה את עינייה מהספר שבו התרכזה, או ליתר דיוק ניסתה להתרכז בחצי השעה האחרונה.
היא נאנחה.
"אז קפה?" הוא הוסיף.
"אני בחיים לא אצליח לעבור את המבחן בביוכימיה ככה!" היא אמרה כמעט מיואשת "אבל כן, קפה." סגרה את הספר והניחה אותו על השולחן.
שניהם קמו ועשו את דרכם למכונת הקפה בקצה המסדרון שמחוץ לספרייה.
שניהם הכירו בתחילת שנת הלימודים באוניברסיטה. הוא פשוט ניגש אליה יום אחד והתחיל שיחה.
היא תמיד הסתדרה יותר טוב עם גברים מאשר עם נשים.
כבר חודש שהיו נשארים יחד אחרי יום הלימודים הארוך גם ככה, כדי לעבור על החומר לקראת המבחן.
עוד מהימים הראשונים שבהם רק התחילו להכיר הוא נתן לה הרגשה מוזרה, כאילו הוא נמצא בתוך הראש שלה. לא בצורה פולשנית או בלתי נעימה, אלא באיטיות ודיוק שהבהילו וריגשו אותה גם יחד. כל פרט שהיתה מספרת על עצמה כאילו ידע לשים בדיוק במקום הנכון של הפאזל כדי להבין איך היא חושבת וכיצד היא פועלת.
"פשוט תגידי שאת ממש רוצה לעשות את זה" או " את לא באמת רוצה לעשות את זה" כאילו הוא באמת יודע מה היא רוצה או לא רוצה לעשות. אבל עובדה, הוא ידע. וזה הרגיז אותה.
ערב אחד הם התעכבו בספרייה קצת יותר מדי זמן, ולאף אחד מהם לא באמת היה כח לחזור לביתו אז הם המשיכו לפאב.
אחרי המשקה השני היא סיפרה לו שהיא מתעניינת בשליטה, ושיש כמה דברים שמדליקים אותה.
"אם לא הייתי שותה" אמרה "בחיים לא הייתי מספרת לך את זה!" והוא צחק.
באופן מפתיע לא שאל שאלות פולשניות על תנוחות והעדפה לגרון עמוק כמו שהרבה גברים אחרים עשו, אלא רק שאלות מנחות כלליות וחיכה שהיא תסביר את עצמה.
היא נזכרה בערב ההוא בהנאה מהולה בבושה, והמשיכה לתהות בינה לבין עצמה מה הוא חושב על כל העניין כי אי אפשר להגיד שלא היתה ביניהם שום משיכה.
למעשה היא פנטזה עליו יותר מפעם אחת בסיטואציות שונות ועם הלחץ של הלימודים לא היתה מתנגדת כלל וכלל לפרוק קצת לחץ בזרועותיו.
בחור גבוהה ממנה בחצי ראש, עם מבנה גוף די ממוצע שיער כהה ועיניים חומות. הוא תמיד נהנה להשאיר זיפים על הפנים שלו והיא תמיד היתה צוחקת עליו שהוא נראה כמו סוהר.
הוא היה גם מבוגר ממנה בשנתיים, למרות שזה לא באמת שינה שום דבר.
גם קפה זה בסדר
חשבה לעצמה בעוד הם מתקדמים לעבר מכונת הקפה.
האוניברסיטה היתה ריקה בשעות האלה של הערב, אף אחד לא באמת נשאר ללמוד, אפילו הספרנית הסתכלה עליהם מוזר ובחוסר חשק, כאילו אם לא היו נשארים היתה סוגרת את המקום וחוזרת הביתה.
"החומר הזה מייאש במיוחד התגובות הכימיות, ואני עוד שנייה מתפוצצת מרוב לחץ! שיעבור כבר השבוע הזה והמבחן יהיה מאחורינו" היא התלוננה בקול רם כשהיא צועדת לצידו.
"את עד כדי כך לחוצה?" שאל בגיחוך "הייתי בטוחה שאת הרבה יותר קשוחה מזה" אמר בנימה מתגרה.
"די, נו! זה מכניס אותי לסטרס. תואר שני זה מלחיץ. צריך לעשות משהו עם כל הלחץ הזה, לשבת בספרייה כל היום לא באמת עוזר להירגע!" הטיחה בו בייאוש.
"מעניין...ומה בדיוק היית עושה עם הלחץ הזה?"
"שאלה טובה. לא יודעת."
הם הגיעו למכונת הקפה וכל אחד קנה את הקפה שלו.
היא המשיכה להתלונן בייאוש על כל הדברים שהוא כבר שמע לפחות מאה פעמים ובכל זאת הקשיב ברוגע.
"רוצה לעשות סיבוב לפני שאנחנו חוזרים לספרייה?" שאל כשהוא מתחיל לצעוד לכיוון ההפוך מהספרייה.
"כרגע אני רוצה לעשות כל דבר שלא כולל בתוכו לימודים...." אמרה והתחילה לצעוד בעקבותיו.
הם צעדו במסדרונות הריקים של המבנה מפטפטים על הא ועל דא.
"היית פעם במעבדה כאן?" שאל ועצר בפני דלת שנראתה כמו כל הדלתות האחרות. מעבדה 17C
"לא, באמת מעניין איך המעבדות נראות.... אבל בטח הכל סגור" היא ענתה יותר לעצמה מאשר לו.
הוא התקרב לדלת ובלחיצה על הידית היא נפתחה.
"היי זה פתוח!" היא אמרה את המובן מאליו בהפתעה ונכנסה אחריו בסקרנות אל החדר, כשהדלת נסגרה מאחוריה.
"חשוך פה..." היא לחשה ללא מענה.
לפתע הרגישה איך גופה נדחף לעבר הקיר שהיה בדיוק מאחוריה, ידיה מרותקות בעוצמה והגוף שלו צמוד אל הגוף שלה.
היא לא הצליחה לנשום מרוב הפתעה, כשגל חום שטף אותה מלמטה למעלה.
הוא קירב את פניו אל פניה לאט, מביט בעיניה, כאילו שואל רשות שהיא ידעה והוא כנראה ידע שניתנה כבר הרבה הרבה זמן מראש, היא פינטזה על הסצנה הזאת כבל כל כך הרבה פעמים שלא היתה שום רשות לתת.
הוא הצמיד את שפתיו אל שפתיה ונישק, מפשק את שפתיה וחוקר את פיה עם לשונו.
הוא נשק לה בחושניות דקות ארוכות, מרתק אותה לקיר עם ידיו, ומונע ממנה לזוז.
כששפתיו נפרדו משפתיה היתה קצרת נשימה, סמוקה ומסוחררת.
הוא עזב את ידייה וניגש אל מאחורי אחד השולחנות. כשחזר היה בידיו תיק שחור שהניח על הרצפה לידה והוציא ממנו חבל.
"מאיפה זה הגיע?" שאלה מופתעת.
"השארתי את זה פה במיוחד בשבילך" ענה בחיוך וראה את ההפתעה בעיניה "אני חושב שלא תתנגדי לקצת עזרה בשחרור הסטרס שהצטבר אצלך" אמר וניגש אליה עם החבל ביד אחת.
היא הנידה בראשה.
הוא הסתכל עליה ועצר "תורידי את החולצה" פקד.
בתנועות מהוססות היא שלחה את ידיה ומשכה את החולצה מעל לראשה. החולצה צנחה על הרצפה לצידה יחד עם החזייה.
הוא ניגש אליה וביד קרה העביר אצבע מהצוואר על החזה, הבטן, עד קו המכנס וחזר למעלה, מתעקב על החזה. הוא התקרב עם פניו והכניס את אחת הפטמות שלה לפיו, נושק ונושך בעדינות. עם היד השנייה צבט את הפטמה השנייה נהנה לשמוע אותה נאנקת חלושות בכל פעם שצבט או נשך. הוא בילה כמה דקות מרוכז בפטמותיה עד שחזר לטייל עם ידו על גופה.
הוא עצר על כתפה ופקד "תסתובבי".
היא צייתה.
כל הסיטואציה ריגשה אותה והבהילה אותה באותו הזמן, מה אם מישהו יכנס למעבדה? מה אם מישהו יראה או ישמע? אבל כל החששות נעלמו ברגע שהרגישה את מגע החבל על ידיה.
הוא היה מיומן, יותר ממה שהעיזה לדמיין לעצמה ותוך שנייה הידיים שלה היו קשורות היטב מאחורי גבה. הוא סובב אותה עם הפנים אליו שוב.
"מעניין מה אפשר לעשות עם צעצוע יפה כמוך, שעומד כולו לרשותי"
הוא דחף אותה קלות למטה והיא ירדה על ברכיה, לקח את פניה בידיו "בואי נראה כמה את באמת מחפשת לרצות ולמה את מסוגלת" הוא פתח את מכנסיו והוריד אותם יחד עם תחתוניו.
גל חום נוסף הציף אותה, היא מעולם לא השתגעה על מציצות ועשתה זאת תמיד בשביל ההנאה של בן הזוג. הפעם זה היה שונה, הוא איתגר אותה, התגרה בה. היא הרגישה שהוא כמעט לועג לה על חוסר התנועה והכניעה שלה, והיא החליטה שלא תוותר לו.
הוא לא דיבר, רק עמד שם מציג את איברו הזקוף לראווה בפניה.
היא הופתעה מהגודל והתקרבה אליו על ברכיה, זה נראה שהוא אינו מתכוון להתקרב אליה או לזוז, להפך הוא נשען על השולחן שהיה מאחוריו.
היא התקרבה אליו והסתכלה עליו מלמטה לאישור, ואז הוציאה לשון וליקקה את איברו מלמטה למעלה מכניסה אותו לפה בסוף הליקוק.
הוא עמד דומם, לא זז, כשהרימה את עיניה מצאה אותו מתבונן בה בעניין רב.
מעולם לא ירדה למישהו ללא עזרת הידיים שלה, אך כרגע הן היו קשורות מאחורי גבה ולא יכלה אפילו לחלום על להשתמש בהן.
היא הכניסה לפה את כל מה שיכלה להכניס, וכשראתה שאיברו גדול מדי החלטה לנסות להניס עוד קצת, ניסיון שנגמר בהשתנקות
לעזאזל עם רפלקס ההקאה הרגיש שלי
קיללה בלבה, וכשהרימה שוב את עינייה הוא לא נראה מאוכזב אלא משועשע.
היא עצמה את עיניה והכניסה את איברו לפיה בשנית, מוצצת ומלקקת עולה למעלה ולמטה עם ראשה.
היא המשיכה והמשיכה, למרות ששפתיה התחילות לכאוב והלסת נתפסה, היא המשיכה כי היא רצתה לראות אותו מרוצה ממנה.
הוא עצר אותה. היא לא הבינה למה, כי הוא לא גמר.
הוא עזר לה לקום על רגליה, היא לא הבינה מה לעזאזל הוא מנסה לעשות, היא הרגישה שאיכזבה אותו כי לא הצליחה לגרום לו לגמור, אולי הוא רוצה להעניש אותה על כך?
הוא שלח יד אל מכנסיה ופתח את הכפתור.
"אני רוצה שגם את תהני קצת" הוריד את המכנס והתחתון, ובתנועה מהירה סובב אותה והשעין אותה על השולחן מפסק את רגליה עד כמה שניתן.
הוא שלח אצבע קרה אל בין רגליה, וכניס אותה פנימה
"תראי כמה רטובה את" אמר בגיחוך כשהוא מכניס אצבע נוספת ומסובב אותן בתנועות מעגליות "אם לא הייתי יודע הייתי עוד חושב שאת נהנת."
היא הוציא גניחה חלושה, היא באמת נהנתה, היא לא ציפתה להנות אבל זה הלהיב אותי יותר משיכלה לתאר במילים.
הוא הוציא את האצבעות והתקרב, היא הרגישה איך הוא מכוון את איברו פנימה, והרגישה את הלחץ של האיבר שנדחק פנימה אל בין שפתיה.
האיבר שלו היה אפילו גדול יותר ממה שהוא נראה, היא הרגישה איך היא נמתחת ומתמלאת. הוא חדר אליה לאט ואחרי כמה שניות רצתה לצרוח שיכנס כבר, אבל לא העיזה לעשות זאת.
הוא נכנס אליה באיטיות מייסרת נותן לה להרגיש את מלוא האורך, את ההרגשה של להיות מלאה מבפנים, ואז בהפתעה גמורה יצא ונכנס אליה בעוצמה.
אנקה נפלטה מפיה, והוא חזר על כך, יוצא ונכנס בכוח, מחזיק כעוגן את ידיה הקשורות מאחורי גבה.
היא התחילה לגנוח, זה הרגיש כל כך נהדר ואכן היא היתה רטובה כל כך שאיברו הגדול החליק בצורה חלקה ומושלמת פנימה והחוצה. היא לא ידעה אם היא מצליחה לגנוח בשקט וגם לא היה לה אכפת.
כנראה שהיה לו אכפת יותר ממנה כי היא הרגישה איך חתיכת בד נדחפת אל פיה בעוד הוא ממשיך לצאת ולהיכנס
"את לא רוצה שישמעו אותנו, נכון צעצוע?" וחדר שוב בכח.
זה אכן השתיק מעט את הגניחות שלה.
הוא המשיך לזיין אותה בעוצמה, יוצא ונכנס בכח שוב ושוב, פותח אותה מבפנים החוצה, והיא איבדה את תחושת הזמן.
הוא נכנס אליה עוד מספר פעמים ובדחיפה אחת חזקה במיוחד שהרגישה כאילו הוא הגיע עד לקרביים שלה הוא גמר.
היא הרגישה כיצד היא מתכווצת מבפנים, היא היתה כל כך מגורה והשתוקקה לגמור גם כן, אך לא העיזה לבקש – וגם אם היתה רוצה הפה שלה היה חסום.
הוא יצא ממנה והתרחק, היא שמעה אותו מחפש משהו בתיק וכשחזר נעמד לפניה והציג בפניה שני חפצים.
בידיו היה שוט ורוקט פוקט.
"עכשיו נשחק משחק, צעצוע. השימוש בצעצוע הזה להנאתך" אמר על הרוקט פוקט "תלוי בשימוש בצעצוע הזה להנאתי" אמר על השוט.
"ככל שתצליחי לספוג יותר מההנאה שלי, תקבלי יותר מההנאה שלך. את מבינה?" שאל. היא הנהנה.
כאב מעולם לא היה משהו שמושך אותה, היא מעולם לא התחברה לסימנים, ולכוח סבל אבל כנראה שהוא כן.
היא היתה כל כך מגורה וכל כך רצתה את הרוקט פוקט שכרגע היתה מסוגלת להסכים כמעט להכל בתנאי שתקבל את האורגזמה בסוף.
"אה כן, שחכתי עוד צעצוע שמצתרף למשחק" אמר והציג בפניה פלאג אנאלי בגודל מכובד.
הוא ראה את עינייה מתרחבות באימה.
"אל תדאגי, אני אהיה עדין" הבטיח והתרחק חזרה אל אחוריה.
היא לא ידעה איך לעכל את זה. הפלאג נראה גדול, ואנאלי בשבילה היה פנטזיה רחוקה שלא באמת חשבה להגשים. היא נזכרה במבוכה באותו הערב שבו שתתה כוס יין אחת יותר מדי וסיפרה לו על כך – היא לא האמינה שהוא יזכור.
בושה הציפה אותה, אך המחשבה נעלמה כשהיא הרגישה אצבע מטיילת על הדגדגן שלה.
"את מוכנה?" הוא שאל והיא גנחה, לא בטוחה אם זה היה לאות הסכמה או לא.
הוא עיסה את הדגדגן שלה מספר שניות, עלה למעלה לאסוף מן הרטיבות שלה והמשיך אל התחת שלה מעסה את דרכו במעגלים גדולים שהצטמצמו.
היא שמעה אותו יורק וממשיך לסובב את האצבע שלו במעגלים, בהתחלה החדיר מעט ואז את כל האצבע.
התחושה לא היתה בלתי נעימה, גם אם מוזרה בשבילה, היא גנחה.
הוא הכניס והוציא את האצבע, ירק לשם שוב והוסיף אצבע נוספת.
"שחררי את השרירים" הורה לה ושלח את ידו השנייה עם הרוקט פוקט לדגדגן שלה, היא נאנקה בהפתעה
הוא נכנס עם שתי האצבעות, מרחיב אותה בתנועות מעגליות.
הגוף שלה לא ידע במה להתרכז עוד, התחושות המעורבות של הרטט והאצבעות היו כל כך מוזרים לה, היא גנחה עם כל תזוזה שלו.
הוא הוציא את העצבעות מתוכה והיא שמעה אותו יורק שוב, הפעם הרגישה איך הפלאג נדחק אל אחוריה, הלחץ ההתחלתי היה דומה להרגשה של שתי האצבעות שלו, הוא הוציא והכניס את הצעצוע, קדימה ומעט אחורה, שוב קדימה ומעט אחורה.
הלחץ התחיל להתגבר, ויחד עם הרוקט פוקט היא הרגישה שהיא עומדת לגמור, הגניחות שלה התעצמו, ופתאום הכל הפסיק.
"שלא תעיזי לגמור" אמר וסתר לה על התחת. הכאב היה חד בלתי צפוי.
"אם את הולכת לגמור אז נמשיך עם הפלאג בלי הרוקט פוקט." אמר וסתר שוב לצד השני.
היא השתנקה.
הוא המשיך לדחוף את הפלאג, זה כאב, היא השתנקה מהכאב באחוריה בגלל הסתירות והפלאג המשיך להידחס לתוכה ללא רחמים, באיטיות רבה ומייסרת.
היא גנחה שוב, הוא משך את הפלאג מעט אחורה ודחף שוב, היא הרגישה שהיא על קצה גבול היכולת שלה, כאילו אם ידחף שוב היא תיקרע לשתיים, דמעות עלו בעיניה, היא כבר לא שמה לב אם הגניחות שלה הן אכן גניחות או השתנקויות.
ואז זה נגמר. הוא היה כולו בפנים.
"כל הכבוד צעצוע" שמעה אותו אומר במעומעם והרגישה את עצמה מלאה מבפנים בצורה כל כך שונה ומוזרה.
"ועכשיו למשחק שלנו" הוא אמר והנחית עוד סטירה על התחת שלה.
היא זזה מעט מההפתעה, הכאב לא היה עז כמו ההפתעה שכל תנועה שלה לצדדים מזיזה את הפלאג בתוכה, וכל תנועה גורמת לו להיות מורגש מאוד. זה הפתיעה וגירה אותה עוד יותר, היא היתה בטוחה שמתחתיה נקוותה שלולית.
הוא לקח את השוט שלו והנחית אותו על אחוריה.
זה כאב. היא לא היתה מוכנה לכאב הזה. היא הרגישה שהבשר שלה נקרע מתחת לשוט ופלטה זעקה מזועזעת.
דמעות זרמו מעיניה זה כאב כל כך.
מכה נוספת נחתה על ישבנה גוררת יללה נוספת.
הוא הפסיק וניגש אליה, תופס את פניה בידיו "את בסדר? להפסיק?" היא נענעה בראשה. היא רצתה שיפסיק אבל האגו שלה לא נתן לה לוותר לעצמה. היא תספוג את כל מה שיש לו לתת לה – כך החליטה.
הוא העביר את ידו על אחוריה הדואבים בספק עיסוי ספק ליטוף, הכאב לא עבר, אבל זה היה ניגוד גמור על עורה שהעביר בה צמרמורת.
התרחק והנחית עוד מכה, ועוד אחת.
היא החלה לבכות בשקט, הכאב היה כל כך עוצמתי, הכאב יחד עם הפלאג בתוכה גרמו לה להרגיש מושפלת, היא לא יכלה לעצור את הדמעות והן זרמו מעיניה והיא שקעה אל תוך הכאב.
כעבור מספר רב של מכות שלא טרחה לספור הוא הפסיק, מלטף את ישבנה הדואב.
היא הרגישה את המגע העדין כנגד הצריבה של העור שלה, היא הרגישה כיצד ידו יורדת מטה שוב והרגישה כיצד הרטט חזר אל הדגדגן שלה.
"עכשיו יש לך רשות לגמור, צעצוע" אמר כשהוא תופס את הפלאג ומזיז אותו בתנועות מעגליות.
החושים שלה געשו, זה היה יותר מדי והיא לא הצליחה להשתלט על עצמה, הייפחות שלה השתלבו בגניחות שקטות כשהיא מנסה להסדיר את נשימתה במעבר החד מהכאב לעונג.
הוא משך את הפלאג בעדינות, יוצר לחץ בתוכה, מעסה את הדגדגן שלה ומושך שוב בפלאג.
היא ניסתה להבין מה הוא מנסה לעשות אך ויתרה כי הגוף שלה סירב לחשוב.
הוא משך את הפלאג באיטיות מתוכה, היא הרגישה שוב את הלחץ והכאב, אך הפעם היה לה את האישור לגמור והלחץ הגביר את אפקט הרטט. היא גנחה שוב כשהוא הוציא מעט והחזיר את הפלאג לתוכה – זו היתה הרגשה חדשה לחלוטין בשבילה.
הוא הוציא אותו שוב והיא הרגישה כיצד היא מתקרבת את האורגזמה המיוחלת, הסף עולה ועולה, והמשחק שלו עם הפלאג גורם לו לעלות אפילו יותר.
נשימה אחרונה והיא הרגישה כיצד היא מתפוצצת, האורגזמה היתה כל כך עוצמתית ועמוקה, הגוף שלה התחיל לרעוד ללא שליטה כשהיא גונחת בהנאה והוא ניצל את הרגע כדי למשוך את הפלאג החוצה.
הוא המשיך ללטף בעוד הגוף שלה רועד מולו על השולחן, מחייך, מרוצה.
היא ניסתה להסדיר את נשימתה ואז הרגישה משהו נוסף נדחק אל אחוריה.
"הפעם נהנה ביחד" אמר ודחף את איברו לתוכה באיטיות, נע קדימה ואחורה.
היא פלטה אנקה נוספת, איברו אכן היה גדול, והתחת שלה היה מגורה מהפלאג אך להפתעתה גופה למד להרפות את השרירים שלה והכניסה שלו לא כאבה כמו שהיא ציפתה שתכאב.
הוא החליק לתוכה, היא הרגישה כיצד הוא ממלא אותה שוב, הרגשה שונה לגמרי, הנאה מהולה בכאב וחוסר הנוחות שבחדירה מאחור הדליקו אותה עוד יותר, היא בערה מבפנים.
הוא נכנס עד הסוף והחל לזוז קדימה ואחורה, ושוב הצמיד את הרוקט פוקט לדגדגן שלה.
הגוף שלה התקשה, התנועות של החדירה לתחת שלה כאבו, הפגישה של הגוף שלו באחורייה כאבה עוד מההצלפות שלו אבל הרטט היה כל כך מהנה, הכאב נמהל בעונג, הדמעות חזרו לזרום יחד עם גניחות הנאה. הכל היה כה מוזר ומעורב ומענג.
הוא יצא וחזר ויצא וחזר, היא התמסרה להרגשה הזאת של הכאב שמהול בעונג, לתנועה המונוטונית, לאורגזמה השנייה שעולה בתוכה ומאיימת לעלות על גדותיה.
הוא המשיך לעסות את הדגדגן ולחדור בכוח מאחור, והיא הרגישה כיצד היא גונחת בקול וגומרת שוב, גופה מתעוות ומתקווץ בתחושות, כך הרגישה, שעולות על גדות מוחה ומציפות אותה.
היא התכווצה במחזוריות והרגישה כיצד הוא חודר אליה בכח רב יותר וגומר מייד אחריה.
היא לא יכלה לדבר, ועדיין גופה רעד ללא שליטה כאשר הוא החליק ממנה החוצה.
הוא השאיר אותה לשכב על השולחן, מלטף את אחוריה ואת ידיה, המגע הרגיש כמעט מנחם כשהפסיקה לרעוד.
הוא פתח את הקשרים שלה, מניח לה לחזור לעצמה, מלטף ומעסה את הידיים שהיו רדומות.
כשחזרה לעצמה עזר לה להתרומם מהשולחן והתיישב יחד איתה על הרצפה, חיבק אותה מסתכל עליה בחיוך.
לקח לה דקות ארוכות לחזור לעצמה, להכרה ולמודעות לעולם שסביבה, וכשעשתה זאת מצאה את עצמה ישובה על הרצפה מחובקת בזרועותיו. הוא לקח את פניה בידיו ונשק לה.
"היית כל כך יפה עם איפור, אך מעולם לא חשבתי כמה מדהים תיראי כשהוא יהיה הרוס" הוא אמר וניגב דמעה נוספת מפניה.
היא חייכה חיוך שיכור.
לא כך היתה הפנטזיה שלה, אבל זה היה מושלם.
היא הרגישה שהיא מרחפת וקלילה.
"מקווה שזה עזר לך עם הלחץ" הוא לחש לאוזן שלה, היא גיחכה.
"אני חושבת שכן..." ענתה בשקט.
והשעינה את ראשה שוב עליו כי עדיין לא היתה מסוגלת לקום.
הם ישבו דקות ארוכות כשהוא מלטף אותה ומחזיר אותה לאט לאט למציאות.
היא ישבה ותהתה מתי תהיה הפעם הבאה שתוכל להיפגש איתו במעבדה, היא קיוותה בכל ליבה שזו לא תהיה הפעם האחרונה.